קבלו את הצל"ש והטר"ש בעברית המושמעת בעשרת השירים הגדולים במצעד השבועי של גלגלצ – כמה שירים הכניס עומר אדם, על מה הצל"ש של בניה ברבי, ועל מה הטר"ש של עדן חסון, טונה וחן אהרון. המצעד הרשמי של ישראל באתר "לשוניאדה".

לאחר מקרה הללויה, מקרה מירי מסיקה ואלתרמן, ולאחר הסיפור המפורסם המוכּר ביותר עם הראל מויאל – מקרים שבהם לא הקפידו על העברית ולכן הקליטו את השיר מחדש (המשמעות: עוד הוצאה של כסף) – חשבתי להעלות את המוּדעות לנושא ולהציף את נושא התקן העברי בשירים בכך שאסקור את השירים העכשוויים וההתאמה שלהם לתקן העברי.

לשם כך אחת לחודש (אני מקווה) אסקור את עשרת הגדולים במצעד העברי של גלגלצ, ואעיר על ענייני הגייה החורגים מהתקן בעברית. התקן בעברית כולל נושאים רבים ואני אתמקד בעיקר בתנועות – כלומר אם הזמר שר בתנועת a במקום e כמו בדוגמה עם הראל מויאל ששר מֵEכיר במקום מַAכיר. מדי פעם בפעם אעיר גם על ניסוחים וענייני תקן אחרים, כגון אם שמופיע במקום לוּ.

אני מודע ל"חירות המשורר", ואולם בחרתי שכן להעיר על החריגות מכמה נימוקים:

א. אני מבדיל בין שיר לשירה, כלומר בין שיר "פזמונאי" ובין שיר "שירה". כאן אעסוק בשירים ולא בשירה, ובאמת בשירה חירות המשורר רחבה הרבה יותר משיר.

ב. לעיתים יש שיבוש שאינו קשור לחירות המשורר. המשורר יכול להמציא מילים או לשבש בכוונה כי ההמצאה משרתת את מטרתו האסתטית של השיר, אבל לעיתים יש שיבוש שאינו מכוּון אלא הנובע מחוסר ידיעה. למשל, אני מתקשה להאמין שיש לזמר מסוים סיבה נסתרת לומר מֵEכיר במקום מַAכיר (כבר הבנתם שמַכיר היא הצורה התקנית, נכון? בסוף זה יחלחל 🙂 ).

ג. כיוון ששיר מושמע פעמים רבות, שוב ושוב ושוב, ובעיקר השירים בעשרת הגדולים, השיבוש מחלחל הלאה והציבור עלול ללמוד מהטעות, ולכן אני מוצא לנכון להעיר על כך.(כולל שירים בסגנון ראפ או היפ-הופ, שבהם השפה "רחובית" יותר וסלנגית יותר, מתוך כוונה ליצג שפה עממית).

ד. כדי להעלות את המודעות לחשיבות של ייעוץ הלשון לפני הקלטת השיר.

וזה המקום לגילוי נאות: אני יועץ לשון של חברת התקליטים הליקון, אבל לא כל שיר עובר דרכי.

כאמור, השירים פה לקוחים מעשרת הגדולים במצעד גלגלצ לפי הדירוג שפורסם באתר גלגלצ. אם שיר מסוים מופיע במצעד גלגלצ אבל נעדר מהרשימה שלי, המשמעות היא שלא מצאתי בו סטיות מהתקן (יש!!!) או שהשיר אינו בעברית (המצעד מוגדר "ישראלי" אבל לא כל השירים בעברית. דַי שהמְבַצע ישראלי כדי שייכלל במצעד).

ברשומה הזו אני סוקר את השירים הללו, מהמצעד האחרון של גלגלצ (שימו לב לתאריך):

כל סקירה שלי של שיר מהמצעד כוללת את ביצוע השיר עצמו מיו-טיוב, את מילות השיר שבהן אני דן (לא כל מילות השיר אלא רק הקטעים הנחוצים), סימון בצבע אדום של סטייה מהתקן בעברית (טר"ש), וסימון בצבע כחול של מילה שרוב מוחלט של דוברי העברית הוגים שלא על פי התקן ואילו הזמר שר על פי התקן (צל"ש). בתום כל שיר מופיעה הצורה התקנית.

שימו לב: לא ניקדתי ניקוד מדעי אלא ניקוד שמנקדים בייעוץ לשון. ועוד שימו לב: לעיל השתמשתי בכמה מונחים בערבוביה: תקן, שגיאה, שיבוש ועוד. הדיוק חשוב לי, ואכן המינוח המדויק יותר הוא "סטייה מהתקן" ולא "שגיאה", אבל לשם הנוחות לעיתים לא אדייק במינוח (נשמע קצת פרדוקס, נכון? אני יודע!).


מקום שני במצעד של גלגלצ

קח את עצמך בוא נצרח
על מרפסת נרקוד ונשמח, רק שנינו
איך נשמח רק שנינו
שמע, לכל שאלה יש תשובה דע מאיפה אתה בא אלינו
וְלאן תלך, מי יודע

צל"ש:

לכל בלי דגש בכ"ף (ולא: לכּל)

טר"ש:

וְלאן -> וּלאן


מקום שלישי במצעד

שמישהו יעצור אותי
יחזיר לי את הראש שלי
כי כולם ישנים ורק אני
לא מוצא דקה של שקט,
זאתי באה זאת הולכת.
נגמרו כל הנשים שבעולם.
אני יודע אין מטורפות כמוך
כשאבוא את תצעקי
וְתלטפי בשקט.

טר"ש:

זאתי -> זאת (הרחבה תמצאו כאן)

וְתלטפי -> וּתלטפי


מקום רביעי

היא נולדה בקול רעם, קצת לפני פעם,
חיוך מנומס, לחיים שמנמנות,
ההורים חוו זעם, לסרטים היה טעם,
חברות שיחְקו קלאס, ואללה היא חלמה לרקוד.
אז היא אספה קסטות, מייקל ג׳קסון,
הנסון, טוני ברקסטון. בִּדְיוק כמו כל נערה –
הבגרויות יכלו לנוח כשהאמטוי פתוח,
היא בטוח, היא בדוק מול המראה.
שם בחוג של ריקודים, היא הרביצה צעדים,
היא שיחְקה אותה מדהים, כל יום, יו, עד –
שה״מוד״ שלה, הגוף שלה, הראש שלה, הלב שלה,
ה״מוב״ וגם השיר שהיא שמעה היו אחד.

[…]

וְקצת אחְרי הרבה שנים, הרבה אודישנים,
הרבה ״תודה רבה עוד נתקשר״,
היא חיפשה אחְרי סוכנים שונים
במשרדים קטנים עד שהכירו לה חבר של חבר

[…]

ושם בין אותיות קטנות וְכּוונות גדולות,
עבדה ימים לילות בכל אולם.

[…]

ולא חשוב היום, או מה השיר ברקע
ולא מה הסיפור שמסתתר אחְרי המייקאפ,
עוד מעט חצות, את עולה בעוד דקה…

טר"ש:

שיחְקו, שיחְקה > שיחָקה, שיחָקו

בִּדְיוק -> בְּדִיוק

וְקצת -> וּקצת

אחְרי -> אחָרי (יש לי קצת הרהורים עד כמה תנועת a הכרחית בחי"ת כאן. אין לי משנה סדורה בעניין אבל יש הטוענים שהתנועה חובה כי אין מדובר בשווא נח)

וְכּוונות -> וְכוונות (הכ"ף רפויה, בלי דגש)


מקום חמישי

זה רק מתגבר
איך כל יום שעובר
מאוהב בך יותר ויותר
לא אמרתי מספיק
והזמן לא הוא לא משקר
וְבּא לי לצעוק לך
את כל העולם
ובלילה כשאת לא איתי
איך הלב לא נרדם
בימים שנלחמתי לבד
את ניצחת את כולם
עם השקט שלך

צל"ש:

וּבלילה (ולא: וְבּלילה)

טר"ש:

וְבּא -> וּבא (הבי"ת רפויה, בלי דגש)


מקום שביעי

אין לה סנטימנטים אוי אוי אוי אוי
וכּמה קומפלימנטים אוי אוי אוי אוי אוי
כשהיא קוראת לי אני בא כבר לא זורק ת'עניבה
והיא יפה וגם אופה וְקצת שכונה ויש לה אופי בן …

[…]

משחקי הכס משחקי לשון נשיקה וְחמודה כנסי לישון
אל תתעצבן צא לעשן תגיד אמן היא לא רוצה להתחתן
מה תעשי כשהיום יגיע תהיי בדרך לחופה
אם היא תברח תלוי במצב רוח וּבּרוח התקופה
היא תעשה את הקופה

טר"ש:

וכּמה -> וְכמה  (הכ"ף רפויה, בלי דגש)

וְקצת -> וּקצת

וְחמודה -> וָחמודה

כנסי ->היכנסי (על ההבדל בין שתי הצורות – ראו כאן)

וּבּרוח -> וּברוח  (הבי"ת רפויה, בלי דגש)


מקום שמיני

אם את אוהבת אותי
את נישארת איתי עד סוף הלילה
רק את וָאני כמו אז

[…]
אז אם את בעניין, תגידי מה נהיה?
מקמטת לי את הלב כאילו שהוא מִנִייר
תשקיעי בי, אני מנייה בְּעלייה
תספרי שאת שלי וזה יפתור כל בְּעָיה
מה עושים עם הטירוף הזה
מנסה וְכּלום לא עוזר
יש לך גוף שממיס ברזל
הגבעול הכי יפה בזר
גאדדאמ, גם אם הולך להיות קשה
אני לא אחד כזה שמתפשר
ואת יודעת אם היה לי ת׳חיוך
שלך מזמן הייתי מתעשר

צל"ש:

וָאני (ולא: וְאני)

בְּעָיה (ולא בָּעיה)

טר"ש:

מִנִייר -> מִנְייר

בְּעלייה -> בָּעלייה

וְכּלום -> וּכלום

שממיס -> שמֵמֵס (כן, צורה קצת מוזרה. אבל היא בדיוק כמו מֵאֵט ולא מאיט)

אם -> לוּ

רוצים להתעדכן ברשומות חדשות שעולות כאן לאתר?
לחצו כאן והצטרפו לרשימת התפוצה של "לשוניאדה"