אנשים אינם "טועים" סתם בדיבור. לכל חריגה מהתקן יש סיבה, וכאן אסביר מה ההיגיון בחריגות כגון אלה: אותכם, שְבעת אלפים, תְשעת אלפים, ממנוֹ, אותֵך, עלֵך, א֫מצע, שמונָה עשרה
עוד בפרק: מה הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, מה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין", ולמה האקדמיה מתעקשת לחדש מילים עבריות אם כבר בתנ"ך יש מילים לועזיות שחדרו לעברית
איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת – מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו
ערן זהר ביקש לשנות את שמו לערנ זהר, ומכאן הדברים החלו להסתבך: משרד הפנים סירב, הוא תבע אותם, והסוגיה הגיעה לפתחה של האקדמיה ללשון העברית. סיפור יוצא דופן ותקדימי על שינוי שם
האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון
עד כה כעשרים אנשי לשון זכו בפרס הנחשב ביותר בישראל – פרס ישראל. כינסתי למקום אחד את כל הזוכים, בהם: אברהם אבן-שושן ונשיא האקדמיה ללשון העברית
גם אנשי לשון השיאו משואה בטקסט החגיגי הפותח את יום העצמאות, בהם הבת של אליעזר בן יהודה, שדרנית הרדיו ראומה אלדר והד"ר אבשלום קור. צפו בנאומים המרגשים
שיחה על הספר "עורי שפת עבר – אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד מקריאים משיריהם על העברית
מה ההבדל בין "אבא" ובין "אב", מהי צורת הרבים של "חמות" ומה הקשר בין אותיות א-ה-ו-י ליום המשפחה – הקומיקאית הדר לוי בשעשועון בנושא יום המשפחה והשפה העברית. ויש גם חבר טלפוני!
האם צה"ל מחזיק בשיא הקיצורים ור"ת לעומת שאר הצבאות בעולם, מיהי רות ב"קיבלתי רות", מניין הגיע ה"אחי", וגם על "עוד חמש חודש אני משתחרר"
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑