קטגוריה תחום מדעים

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים

"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף

"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת

האם רק הצמח נובל אבל האדם נופל? ואולי גם ההפך? ואיך שניהם קשורים לנבלה של האריה? על גלגולי השורש נב"ל והקשר בין נב"ל ובין נפ"ל

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?