עברית. לשון. שפה

קטגוריה תחום מדעים

תְּרֵיסַרְיוֹן ותְּרֵיסָרוֹן

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים

ענף עץ עָבוֹת

"מוצר אחד" בעל יותר מ-20 שמות שונים המעידים על עושר לשוני ועל דקויות בשימוש?! אף רעיונאי (קופירייטר) לא היה אוהב את הרעיון הזה כי מבחינתו מדובר בכריתת הענף שעליו שוק הפרסום יושב. אבל אנחנו אוהבים גם אוהבים!

עושר השמור לבעליו – לטובתו

את הפֵּרות קוטפים מהעץ. אבל את התאנים אוֹרִים, את התמרים גוֹדְדִים ואת הענבים בוֹצרים. ומה בנוגע לזיתים, ענבים, בשמים, קטניות ותבואה? על העושר הלשוני בעברית לתיאור פעולות הקטיף

עוד היד נטויה

לשון המקרא מלאה בציורים ובסמלים מעולם החי, הצומח, תופעות הטבע ועוד, וכאן אספתי חלק מהם וחילקתי אותם לקבוצות: עולם בעלי החיים, עולם הצמחים, תופעות הטבע, אברי הגוף

מן העולם ועד העולם

"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת

נבל ברשות התורה

האם רק הצמח נובל אבל האדם נופל? ואולי גם ההפך? ואיך שניהם קשורים לנבלה של האריה? על גלגולי השורש נב"ל והקשר בין נב"ל ובין נפ"ל

טֶבֶע שֵני

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

פי כמה וכמה

מתברר שהמילה "פי" עברה יותר מגלגול אחד במשמעות שלה מאז שימושה בתנ"ך ועד שימושה בלשון חז"ל ואף בלשון ימינו

הפוך על הפוך

יכול להיות שאותה מילה תציין דבר והיפוכו? זה נדיר, אבל קורה, כגון במילים לאַבֵּק ולדַשֵּׁן. על כך ועל ההבדל בין לְהַשְׁרִישׁ ובין לְשָׁרֵש, לְהַבְעִיר ובין לְבַעֵר בפינתנו הפעם

החליף צְבעים

ירקרק, אדמדם – היום אנו מבינים שהכוונה לפחות ירוק ולפחות אדום. אבל האם כך המשמעות גם במקרא או שבדיוק ההפך – חזק יותר מירוק וחזק יותר מאדום?

« פוסטים ישנים

© 2022 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑