קטגוריה פינות לשון
כמה דברים שכדאי לכל כותב ובטח לעורך לשון לדעת: על זה שאינו זה, באילו מילים או צורות שנחשבות גבוהות עדיף שלא להשתמש, וכיצד עדיף להתנסח במקום "בנוסף"
מתברר שמאחורי כמה מהשורשים שאתם מכירים, מסתתר שורש קטן יותר, בעל שני עיצורים ("אותיות") בלבד, שמתחבא בשורשים שונים בעלי משמעות קרובה
שבירת מיתוס: כולנו מכירים את כ"ף הדמיון ("הוא מתנהל כמלך המשרד"), כ"ף השיעור ("כמאה אנשים הגיעו לגמר") וכ"ף של זמן "כש" ("כשתגיע נתחיל"), אבל יש עוד כ"ף אחת שנשכחה, ואולי מכשירה את הצורה שמתקני הלשון רגילים למגר
לא תאמינו איך בעבר אמרו "עצמאות", "שר אוצר", "משטרה" ו"רמטכ"ל" – אתם מוזמנים להכיר כמה מהמילים ששימשו את היישוב המתחדש בארץ ישראל בראשיתו
נצא למסע מתקופת המקרא, דרך תקופת חז"ל וימי הביניים ועד ימינו בשאלת המשמעות של שמות עונות השנה: סתיו, חורף, אביב, קיץ. התוצאות מפתיעות
שוק על (=עם) ירך, שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול – עוד מילים שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך יש להן עוד הרבה משמעויות. מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
הכירו את המילים הקטנות שכולנו משתמשים בהן במחשבה שיש להן רק פירוש אחד, אך מתברר שבמקור יש להן עוד הרבה משמעויות – מהטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
פיסוק לא נכון של הניב (קול קורא במדבר), שֵם מקום ששינה את משמעותו לחלוטין (תביא בחשבון), ציטוט פסוקים שאינם קיימים (איש באמונתו יחיה), והבנה מוטעית של המקור (חלומות שווא ידברו) – אוסף ניבים ופתגמים שמשמשים היום במשמעות שונה מהמקור
מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי, עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ולֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים הם חלק מרשימת ניבים וצירופים שמשמשים היום במשמעות הפוכה מהמשמעות במקור. איך זה קרה?
הממצאים מפתיעים: מה מותר לומר או לכתיב בעברית בלבד ומה אפשר לומר בכל שפה – תפילה, קריאת שמע, כתיבת ספר תורה, שבועות ונדרים ועוד – סקירה הלכתית-לשונית מיוחדת בטור החודשי שלי במגזין עכשיו 14
