קטגוריה פינות לשון
ציון דרך בהתפתחות החינוך העברי בארץ ישראל הוא המאבק על השלטת העברית כשפת ההוראה בבית הספר הטכני הגבוה, הטֶכניקוּם, בחיפה (הטכניון של ימינו). חברת עזרה מגרמניה הקימה את בית הספר, והוועד המנהל של החברה החליט בתרע"ג-1913 כי שפת הלימודים בבית הספר הטכני… Continue Reading →
הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב מילון עברי-עברי למקרא, הוא ביקש להשאיר את העברית על טהרתה, הוא האמין שיש מילים בעלי אות שורש אחת וספרו זכה להצלחה מסחררת . זהו מנחם בן סרוק, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד
הוא גם בלשן, גם משורר, גם פרשן מקרא, גם אסטרולוג, גם אסטרונום, גם מתמטיקאי וגם פילוסוף. לאחר כ-1000 שנה עדיין שרים את שיריו, כולל מאיר בנאי, וכהוקרה על פועלו אחד מהמכתשים בירח קרוי על שמו
הוא היה גם בלשן, גם מדקדק, גם פרשן מקרא וגם רופא, והוא גם עסק בחוכמת ההיגיון ובפילוסופיה יוונית – רבי יונה אבן ג'נאח, מגדולי מדקדקי ימי הביניים, אם לא הגדול שבהם
הביטוי "זמן שווה כסף" מקורו באנגלית. מדוע שלא נשתמש בחלופה עברית ממקורותינו כגון "אין אבדה כאבדת הזמן"? ומהי החלופה העברית לאמירתו של יוליוס קיסר "באתי, ראיתי, ניצחתי"? * על חלופות עבריות לביטויים השאולים מלעז
הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב ספר ובו ביקורת על חיבורו של מנחם בן סרוק, הוא השווה בין העברית לעוד שפות שמית, הוא היה הראשון שאימץ לעברית את המשקל הערבי בשירה ובכך השפיע על כל המשוררים אחריו. זהו דונש בן לברט, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד, אשר את פיוטיו שרים עד היום
"באתי סוליקו", "שניים בורקס", "היידה ביבי". השפעות הלדינו על העברית
כולנו מכירים את שמות הכיוונים – צפון, דרום, מזרח ומערב, אבל מה פירוש שמותם? וגם: על שמות מקראיים חלופיים לציון הכיוונים, כגון קֶדֶם, ים, אָחוֹר, נגב, תימן, יָמין, שמאל
בפעם הבאה שאתם הולכים לקניון הסמוך כדי לבזבז כסף על קניות רק כדי הירגע, כדאי שתחשבו רגע
