עברית. לשון. שפה

קטגוריה פינות לשון

שנת תשע"א הוכרזה כשנת העברית. משרד החינוך הכריז על "מילה ברגע" וביקש כי המורים יפתחו את יום הלימודים במשך כ-5 דקות על מילה מהשפה העברית או טעות לשונית נפוצה. המשרד ביקש זאת מכל המורים, גם אם אינם מורים ללשון.
כדי לסייע למורים כתבתי פינות לשון בתחומי דעת שונים: מתמטיקה, מקרא, מדעים, אזרחות, היסטוריה, גאוגרפיה. הפינות עלו לאתר מטח, ואני מציגם גם כאן.

מהו הצבע "תרוג"? מהו פיטם ומה עוקץ? מה הפירוש "הושענא רבה"? כמה משמעויות יש ל"הושענות" בסוכות?

מה השורש של תרועה ומה של התרעה? מה ההבדל בין התרעה ובין התראה? כיצד הוגים "חטאי הציבור"? מַתירים/מְתירים נדרים?

צורכי/צרכי השעה? תוכני/תכני התוכנית? קובצי/קבצי המחשב? מה בין "גרוגרת" ובין "גרגרת"?

כיצד הוגים תמנון? מה צורת הרבים של "חוף"? מַציל או מֵציל?

מה החלופה העברית ל"מונדיאל"? כיצד הוגים "תיקו" ומה משמעותו? מנצחים במשחק או את המשחק? כדור-רגל או כדורגל?

"עשרת הדיבורות" – מהי צורת היחיד? סלסלה או סלסילה? כיצד הוגים "מאכלי חלב" ו"מוצרי גבינה"? האם "בועז" במלעיל או במלרע?

קוּם/קוֹם המדינה? יש מפקדים ויש פיקודים/פְּקודים? מה החלופה העברית למנגל?

מסיבין או מסובים? קושייה או קושיה? מה החלופה העברית ל"קמחא דפסא"?

תַקינות או תְקינות? כיצד יש להגות "שובל"? "על פניו" או "לכאורה"?

[עדכון: האקדמיה התירה גם את הצורה סורָג, סורגָים] מתוך ההסכת-פודקאסט "קולולושה" עם רות אלמגור-רמון:

טֶבֶע שֵני

מה הקשר בין טב"ע במובן שקיעה למילים טבעת, מטבע וטֶבַע, הן במשמעות העולם והסביבה (חיק הטבע) והן במשמעות אופי ותכונה (טבעו של האדם)? על גלגולי השורש טב"ע

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑