עברית. לשון. שפה

קטגוריה בלוג

כאן אתלונן, אתאונן, אשפוך את חמתי, וגם אחמיא ואפרגן, בנושאי עברית שונים ומשונים

מהדק או שדכן? ניילונית או שמרדף? התשובה מפתיעה: לא זה ולא זה!

לא מהדק אלא מכלב, לא מטף אלא מטפה, לא שמרדף או ניילונית אלא שומרן – איגדתי שמות של מכשירים, כלים ופעולות ש-99% מהציבור משתמש בשם מסוים בלי לחשוד שהמונח הרשמי אחר לחלוטין. וגם: שאלתי את האקדמיה ללשון אם היא תשנה את המונח הרשמי והתשובה הפתיעה גם אותי

ניקוד מסייע שבפועל אינו מסייע כלל

ניקוד מסייע הוא ניקוד שמוסיפים למילה דו-משמעית. כאן קיבצתי דוגמות לניקוד מסייע, דוגמות למקרים שחסר ניקוד מסייע אע"פ שהיה רצוי שיהיה, דוגמות למקרים שיש ניקוד מסייע אבל הניקוד שגוי, וגם דוגמה להוספת ניקוד מסייע שבפועל אינו מסייע כלל

למה צריך ללמוד לשון? כל התשובות

כמעט כל אחד שאל זאת בעצמו כשהיה תלמיד, כמעט כל הורה שמע זאת מילדיו ואין מורה ללשון שלא שמע זאת מתלמידיו – אם אנחנו מבינים זה את זה מדוע צריך ללמוד לשון? כאן כתבתי לפחות 6 סיבות מרכזיות שמשיבות לטענה הזו אחת ולתמיד

צוחקים על העברית – פתיחים מיוחדים לשיעורי לשון

אורי חזקיה, כוכבי גב האומה, טל סולומון, אודי כגן, יעקב כהן, קצרים, לה פמיליה, החמישייה הקאמרית, הקומדי סטור ועוד – קיבצתי מערכונים העוסקים בעברית והצוחקים עליה, ובהם טמונים נושאים לשוניים לדיון בכיתה: סלנג, דו-משמעות, שאילת מילים, שימוש בפרצופונים-אימוג'ים, נשוא מורחב, סדר המילים במשפט, מילות קישור ודיבור תקין ועוד

חדר מורים – מדור חדש למורים באתר לשוניאדה

סרטונים מצחיקים בלשון, משאלי רחוב משעשעים, מערכי שיעור מיוחדים המחברים את הלשון לעולם התוכן של התלמידים, פתיחים חמודים לשיעור ועוד מגוון הפתעות למורים

למה לתקן סתם? על תיקוני לשון מיותרים בכתוביות בטלוויזיה

משגע אותי שבכתוביות במרקע מתקנים את הדובר בעוד הדובר לא טעה! אספתי דוגמות לתיקונים מיותרים לחלוטין ולעוד כמה עיוותים בתחום

לבטים והחלטות בסוגיית הכתוביות בטלוויזיה – בין העברית המדוברת לכתובה

אם המרואיין אמר "עשר שקל" במקום "עשרה שקלים" – לשנות או להשאיר? אם הדובר ציטט פסוק אבל שגה בציטוט – לתקן או להשאיר? ואם הדובר אומר הרבה "כאילו" – להשאיר, למחוק ואולי לדלל? לבטים בשאלת הכתוביות בעברית כשהמרואיין מדבר עברית, כולל החלטות וקביעות מתי לשנות ומתי לא ומה נשאר בצריך עיון

לא תאמינו כמה חלופות יש ל"קל וחומר"

"כל שכן", "דין הוא", "אף כי", "אדרבא ואדרבא" ועוד כ-15(!) מטבעות לשון נרדפות ל"קל וחומר": מן המקרא, דרך לשון חז"ל והתלמוד ועד לשון ימינו אנו. בפעם הראשונה הם מאוגדים במקום אחד

תכירו את הכ"ף שאינכם מכירים

כולנו מכירים את כ"ף הדמיון (הוא מתנהל כמלך המשרד), כ"ף השיעור (כמאה אנשים הגיעו לגמר) וכ"ף שמופיעה ב"כש" (כשתגיע נתחיל), אבל יש עוד כ"ף אחת ששכחו אותה, והיא תכשיר את הצורה שלימדו כל עורך לשון למגר: "הוא משמש כראש החברה"

משמעויות מפתיעות של מילים מוכרות: "כי" במשמעות "אִם", "על" במשמעות "בגלל"

"שוק על (=עם) ירך", שלמה המלך דיבר עם (=על) החיות, שמואל התאבל אל (=בגלל) שאול – כאן תכירו שימושים מיוחדים ומשמעויות שרוב הסיכויים שאינכם מכירים למילים בסיסיות שכל אחד מכיר: אֶת, עַל, אֶל, לְ, בְּ, עִם, וְ, כִּי

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑