קטגוריה בלוג

רובנו אומר התחבֿר (מלשון חבר) בלי דגש בבי"ת וכן השתבֿץ (מלשון שבץ) בלי דגש בבי"ת, ובכך אנו לכאורה סותרים את "חוק הברזל" שבניין התפעל תמיד מקבל דגש. כאן תגלו שהיסטורית הדברים מורכבים יותר

סקירה מקיפה של המילונים הרווחים ביותר בבתי ספר: איזה מילון שוקל הכי פחות, איזה מילון הכי עבה, איזה מילון כולל איורים, מי מציין את הערך גם בכתיב וגם בדפוס, איזה מילון מנוקד כולו ואיזה חלקית, ובאיזה מילון לא תמצאו את המילה "כותל" אם תחפשו אותה בכתיב הזה. ובסוף הסקירה – טבלת השוואה מיוחדת

"ירושלימה", "הרצחת וגם ירשת?" – חושבים שבעברית שלנו איננו משתמשים בה"א השאלה או בה"א המגמה? תחשבו שוב! איגדתי את (כל) המקרים שבהם משתמשים היום באותן אותיות ה"א מיוחדות

מהמילה "כוכב" נולדה המילה "לככב". רוב העולם הוגה לכּכֿב בניגוד לתקן העברי – לכֿכּב (בדגש בכ"ף השנייה!). גם בעוד מילים יש פער בין התקן ובין ההגייה בפועל – כיצד אתם הוגים: מהפֿנט/מהפּנט, מנכּיח/מנכֿיח, טלפּן/טלפֿן? על הסיבות להבדלים ועל עוד דוגמות מעניינות תקראו כאן

מצעד עשרת השירים הגדולים – צל"ש וטר"ש לשוניים: כמה חריגות לשוניות יש לנתן גושן ולמירי מסיקה, על מה קיבלו נועה קירל איזי צל"ש לשוני, וכמה פעמים בשירים הזמר הוגה "בִּידיוק" במקום "בֶּEדיוק"

תופעת הליעוז בעברית אינה חדשה, אבל כשהבוקר האזנתי לרדיו ושמעתי ארבע(!) פרסומות ברצף שיש בהן מילים לועזיות (וגם בפרסומת נוספת בהמשך המקבץ) – הצטמררתי. שאלת מינון המילים הלועזיות הרימה ראש. לפניכם הפרסומות ששודרו ברדיו

באיזה מילון תצטרכו לדעת את שורש המילה כדי למצוא את הערך שאתם מחפשים, באיזה יש איורים ובאיזה אין, מי מכיל מילים מכל תקופות הלשון ומי רק מלשון ימינו, מי מציג את המילה גם בכתיב חסר ניקוד, ואיזה מילון עושה "נו נו נו" לצד ערך שרוב הציבור הוגה שלא כדין. היתרונות והחסרונות של כל מילון עברי-עברי מודרני, כולל טבלת השוואה מסכמת

אנו אומרים אֶEרץ ישראל אבל חוץ לאָAרץ; אנו אוהבים כֶּEסף אבל שונאים לעבוד חינם אין כָּAסף – ריכזתי את כל הפעמים שאותה המילה באה בשתי צורות הגייה שונות

הרוב המוחלט אינו מבין ארמית אבל ממשיך לומר קדיש בארמית, לכתוב את הכתובּה בארמית ולשיר "הא לחמא עניא" מבלי שהוא באמת מבין מה הוא אומר. כדי לשנות את המצב תמצאו כאן תרגומים עבריים לטקסטים ארמיים מוכּרים. "עברי, דבר עברית" גרסת תשע"ט-2018