תופעת הליעוז בעברית אינה חדשה, אבל כשהבוקר האזנתי לרדיו ושמעתי ארבע(!) פרסומות ברצף שיש בהן מילים לועזיות (וגם בפרסומת נוספת בהמשך המקבץ) – הצטמררתי. שאלת מינון המילים הלועזיות הרימה ראש. לפניכם הפרסומות ששודרו ברדיו
באיזה מילון תצטרכו לדעת את שורש המילה כדי למצוא את הערך שאתם מחפשים, באיזה יש איורים ובאיזה אין, מי מכיל מילים מכל תקופות הלשון ומי רק מלשון ימינו, מי מציג את המילה גם בכתיב חסר ניקוד, ואיזה מילון עושה "נו נו נו" לצד ערך שרוב הציבור הוגה שלא כדין. היתרונות והחסרונות של כל מילון עברי-עברי מודרני, כולל טבלת השוואה מסכמת
אנו אומרים אֶEרץ ישראל אבל חוץ לאָAרץ; אנו אוהבים כֶּEסף אבל שונאים לעבוד חינם אין כָּAסף – ריכזתי את כל הפעמים שאותה המילה באה בשתי צורות הגייה שונות
הרוב המוחלט אינו מבין ארמית אבל ממשיך לומר קדיש בארמית, לכתוב את הכתובּה בארמית ולשיר "הא לחמא עניא" מבלי שהוא באמת מבין מה הוא אומר. כדי לשנות את המצב תמצאו כאן תרגומים עבריים לטקסטים ארמיים מוכּרים. "עברי, דבר עברית" גרסת תשע"ט-2018
לאחר מספר שנות התלבטות החליט ירעם אטיה לעשות מעשה וצעד קוממיות למשרד הפנים. התוצאה: טור ראשון מאת ירעם נתניהו
איגדתי את כל כתבי העת העבריים העוסקים בלשון העברית. כאן תכירו את כתבי העת השונים, תמצאו פרטים כיצד להפוך למנויים וגם תדעו מהן העלויות כספיות – פרטים בסיסיים שעל פי רוב לא תמצאו באתרים של ההוצאות, וחבל
בניגוד לדבר תורה רגיל שברגע אפשר למצוא באין-סוף ספרים ואתרי אינטרנט, להכין דבר תורה לשוני מקורי כרוך במאמץ רב ואין הרבה ספרים ש"עושים בשבילנו את העבודה". לשם כך כינסתי את כל הספרים, האתרים ואפילו הסרטונים שכבר עשו בשבילנו את העבודה. מיוחד לרגל התחלת התורה מבראשית
בדקתי את הסטיות הלשוניות של 10 המקומות הראשונים במצעד העברי של גלגלצ ורשת ג, והממצאים משמחים: בכמחצית מהשירים במצעד לא נרשמו חריגות מהתקן בעברית. גלו כאן מי מקפיד על בניין הִפעיל, מי אומר "כנסי" במקום "היכנסי" ומי אומר "זאתי" במקום "זאת"
"אם מטוס מתרסק מעל הים – איפה קוברים את הניצולים?", "גמד וענק רואים אור כבה-ונכבה כבה-ונכבה – מי ראה את האור ראשון?" איגדתי כמה חידות לשון והיגיון שמתאימות לכל אירוע: לפתיח משעשע של השיעור בכיתה, בשולחן שבת, במפגש חברים ועוד. יש לכם חידות משלכם? הציעו לי בתגובות ואוסיף
"אותיות 22 אל"ף-בי"ת" – כבר בגיל אפס ההורים מלמדים את הילדים את שמות האותיות. אבל לא בטוח שהם, וגם הגננת וגם המורה, אומרים את השם "המדויק" של האותיות – יוּ"ד או יוֹ"ד? קוּ"ף או קוֹ"ף? סמָך או סמֵך? מיוחד לרגל החזרה לבית הספר
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑