"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום

בכלליות, מקובל לחלק את העברית לארבע תקופות/שכבות/רובדי לשון: לשון המקרא – 1200 לפסה"נ עד 200 לפסה"נ. מיוצגת בעיקר בלשון התנ"ך. לשון חכמים – 200 לפסה"נ ועד 500 לסה"נ. מיוצגת במשנה, בברייתא ובתוספתא ובספרות שחוברה בתקופת התַנָאים, חכמי המשנה, עד דורו של רבי יהודה הנשיא (200 לסה"נ לערך),… Continue Reading →

ציון דרך בהתפתחות החינוך העברי בארץ ישראל הוא המאבק על השלטת העברית כשפת ההוראה בבית הספר הטכני הגבוה, הטֶכניקוּם, בחיפה (הטכניון של ימינו). חברת עזרה מגרמניה הקימה את בית הספר, והוועד המנהל של החברה החליט בתרע"ג-1913 כי שפת הלימודים בבית הספר הטכני… Continue Reading →

הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב מילון עברי-עברי למקרא, הוא ביקש להשאיר את העברית על טהרתה, הוא האמין שיש מילים בעלי אות שורש אחת וספרו זכה להצלחה מסחררת . זהו מנחם בן סרוק, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד

הוא גם בלשן, גם משורר, גם פרשן מקרא, גם אסטרולוג, גם אסטרונום, גם מתמטיקאי וגם פילוסוף. לאחר כ-1000 שנה עדיין שרים את שיריו, כולל מאיר בנאי, וכהוקרה על פועלו אחד מהמכתשים בירח קרוי על שמו