עמוד 71 מתוך 87
"תקופת הסֵזוֹן", "אוכל גורמה", "קורקינט חשמלי". השפעות השפה הצרפתית על העברית
רוב האנשים הוגים המילה "קרקע" בהטעמה מלעילית ולא מלרעית, אפילו שהתקן בעברית הוא להגות במלרע. כך קרה לעוד מילים הדומות לקרקע, כגון "אמצע", "אצבע". למה?
הידעתם שהשם אתא בעיר קריית אתא הוא ראשי תיבות? כך גם קיבוץ ברקאי, קיבוץ דורות וקיבוץ יפתח, וכך גם שמות מושבים וכפרים ומקומות שנציין כאן ונסביר את פירושם
חורמה, עמק השווה, עמק הבכא – יש להניח ששמות המקומות הללו מוכרים לכם, אבל לא כשמות מקומות אלא כחלק מניב או מצירוף. על ניבים שבמקור המקראי משמעותם ציון מקום, אבל במשך הזמן הם איבדו את משמעם זה והפכו לשמש בהשאלות שונות
גרי אקשטיין שר "אני הולך לבֵית שְׁאָן", אבל לוּ הוא היה שָׁר בתקופת המקרא ייתכן שהיה שר "אני הולך לבית שָׁן" ואיך זה קשור לסיבה שבלשון ימינו יש שאומרים רוּבֵן במקום רְאוּבֵן?
שׁדרות ממוקמת בדרום הארץ או שׂדרות? ומי ממוקמת בצפון – יסוֹד המעלֶה או יסוּד המעלָה? והאם חוּלון או חוֹלון ממוקמת במרכז הארץ? על שמות מקומות, שכונות ואפילו ערים שנֶהגים שלא על פי התקן בעברית
"יהודי רוסיה חוו פוגרומים", "הוא עושה חלטורות", "תפסיק לעשות טָרָארָאם מכל עניין". השפעות השפה הרוסית על העברית
"נודניק אחד, אם לסבתא היו גלגלים אז אולי הייתם מצליחים לגמור את החודש". השפעות היידיש על העברית
המילה גֶזַע עברה כמה גלגולים למן המקרא ועד ההשקפה הנאצית ועד ההחלטה שמי שגזען אינו שַמרן או פַּחדן אלא בעצם פשוט גִזען
האם יש קשר בין המילה שלום למילה שלווה? ומדוע יש הכותבים שלו' במקום שלום? ומי ינצח במאבק לשלום – יאללה ביי הערבי-אנגלי או שלום היהודי-שורשי?
