תיקון הכללי, יום השישי, אדם הראשון – למה לא התיקון הכללי, היום השישי, האדם הראשון? על יידוע שם ותוארו בעברית לתקופותיה
וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון
על הגיית המילה "המסובכת" הזו 🙂
לַבּריאות או לִבֿריאות? הינה התשובה
גלו את ההגייה התקנית של "בפעם" – דגש או בלי דגש, וגם קבלו רקע קצר שקשור ליידוע בשפה העברית
גלו איך הוגים את המילה "בפועל" ומהן הצורות שאינן תקניות
בטוחים שאתם יודעים מה ר"ת צה"ל? גלו את התשובה הקשורה לה"א היידוע
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותית, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה"
משגע אותי שבכתוביות במרקע מתקנים את הדובר בעוד הדובר לא טעה! אספתי דוגמות לתיקונים מיותרים לחלוטין ולעוד כמה עיוותים בתחום
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑