על המשמעות של ד־ בארמית, משמעות שמשפיעה על ביטויים רבים בעברית ימינו
מאזינה מתחננת שהכתבים יקפידו על אמירת התאריך
כיוון שהארמית השפיעה רבות על העברית, קבלו כלל בארמית שיעזור לכם גם בעברית
האם נכון ליידע או שלא ליידע שמות כמו: בְּפייסבוק / בַּפייסבוק | בְּיוטיוב / בַּיוטיוב | בְּאינסטגרם / בַּאינסטרגם? על עולם יידוע השמות בעברית
מה הצורה הנכונה והמומלצת: השבעה / שבעה / השביעי / שביעי? ומה נכון: באוקטובר או לאוקטובר?
גלו מדוע אומרים "המלך המשפט" ולא "מלך המשפט" כמו שמתבקש לפי כללי העברית
תיקון הכללי, יום השישי, אדם הראשון – למה לא התיקון הכללי, היום השישי, האדם הראשון? על יידוע שם ותוארו בעברית לתקופותיה
וגם: על סוגיית יידוע ראשי תיבות (חבר הכנסת = הח"כ או חה"כ), ועל שם קיבוצי – למה אנחנו אומרים "אורז ועדשים, בצל וקישואים": מתי ביחיד (אורז, בצל) ומתי ברבים (עדשים וקישואים). שתי נשות האקדמיה ללשון בהרצאות על עניינים מעולם הלשון
על הגיית המילה "המסובכת" הזו 🙂
לַבּריאות או לִבֿריאות? הינה התשובה
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑