"הם משקרים במצח נחושה" – מצח זכר (מצח גדול, מצח רחב) אז למה נחושה ולא נחוש? מצפה לכם הפתעה!
המילה הבסיסית לתיאור מותו של אדם היא מת, אבל העברית עשירה בחלופות "מעודנות" יותר, כך שהמוות רק נרמז בו
גלו אם בט"ו בשבט שותלים עצים או נוטעים אותם
על קבר וקבורה בלשון תנ"ך לעומת לשון ימינו
על מילים נרדפות למילה "חמוּר"
על גודל וגודלה ועל פועל, מפעל ומפעלות
על מקור המילים, ובעיקר הרחבה על המילה "אשר" והמעבר שלה ממקום וצעדים לכינוי זיקה
על המשמעות המפתיעה של המילה "נחושה" בביטוי
על אמש, ליל אמש ועל אתמול בלילה ואתמול בערב
על מילים נרדפות בתנ"ך ועל בידול בלשון חז"ל ובימינו
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑
