Tag מקרא

היא עשתה עוגה, השנייה עשתה מרק, השלישית עשתה חביתות. ההוא עשה עלייה, האחר עשה קידוש, ואנחנו נעשה סדר * על הפועל "עשה" כמילת-גג שאינה דורשת מאמץ מחשבתי

האם תמיד עֶשֶׂר משמעו עֶשֶׂר או שלעתים משמעותו אחרת? האם תמיד שֶׁבַע משמעו שבע? ומה עם מאה, אלף ורבבה? ומה קורה בלשון ימינו?

איך מפרשים מילים נדירות, לא מוכרות ולא ברורות המופיעות במקרא? אחת הדרכים היא בעזרת חילוף עיצורים. את השיטה ואת יישומה נדגים בעזרת המילה הנדירה יַעֲלֹס

פָּרַשֹ כנפיים, שַׂכִּין מטבח, כד חֶרֶשׁ, נפרץ השֶׂכֶר – חושבים שתפשֹתם אותנו בטעות כתיב של חילופי סמ"ך בשי"ן שמאלית? לא, לא הפעם

האם יש קשר בין הסכין חד ובין חד גדיא? על חַד במשמעות אחת

אנו מכירים שמות שמינם הדקדוקי זכר ונקבה, אבל כאן נדגים משהו מפתיע יותר – באותו פסוק במקרא בא אותו השם בפעם בזכר ופעם בנקבה

קוראים להם "החודשים העבריים", אבל מקורם מבבל, משפות זרות. כאן תמצאו את שם החודש המתאים, את מקורו ופירושו, את אזכורו בתנ"ך ואת החלופות שלו שאף הן מופיעות בתנ"ך

מי שמתחסד הוא אדם שמעמיד פנים שהוא חסיד או שהוא אדם שנוהג בחסידות? סקירת המשמעויות השונות של בניין התפעל בניסיון לפענח את הפועל מִתְיַהֲדִים (מראים עצמם כיהודים או מתגיירים) שבמגילת אסתר

"האישה הזאת משריצה ילדים" – היום המשפט נשמע מוזר כי אנו רגילים שמשריצה נאמר רק על בעלי חיים, אבל בתנ"ך משריצה עולה גם על בני אדם. כאן נדבר על ההבדל בין משריצה, ממליטה, מולידה ומטילה, למִן המקרא ועד היום

הוא היה בלשן, פרשן ומשורר, הוא כתב מילון עברי-עברי למקרא, הוא ביקש להשאיר את העברית על טהרתה, הוא האמין שיש מילים בעלי אות שורש אחת וספרו זכה להצלחה מסחררת . זהו מנחם בן סרוק, ממדקדקי ימי הביניים בתקופת תור הזהב בספרד