בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון תַּרְתֵּי. על הארמית שבמתמטיקה

על מקורות הגאומטרייה, על ניסיון החלופה העברי, וגם כמה מילים על המהנדס שכל הזמן מהנדס לנו את החיים

פעם ועוד פעם שווה פעמיים. או שמא שתי פעמים? כאן נשבור את המיתוס שצורות כמו שתי פעמים, ושתי שנים הן שגיאות בעברית

תחשבו רגע – השעה שש וחמישה או שש וחמש? הרי הכוונה ל"וחמש דקות", ודקה באה במין נקבה, ולכאורה יש לומר וחמש. פינה על דקות ועל רגעים

מי היו אבות המתמטיקה העברית ולשונה, אלו שהחלו לפתח מינוחים עבריים-מדעיים למתמטיקה? על ראשית לשון המתמטיקה העברית

מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

לְשַׁלֵּשׁ הכוונה לכפול פי שלושה או לחלק בשלושה? והאם המפעל שִׁילֵש את תפוקתו או הִשׁלישׁ את תפוקתו? * על ההבדל בין לְשַׁלֵּשׁ א' ובין לְשַׁלֵּשׁ ב' ועל ההבדל בין שניהם ובין לְהַשְׁלְישׁ

בשפת המספרים נשתרבבו לעברית גם מילים ארמיות, כגון עַשְׁתֵּי עָשָׂר ותְּרֵיסָר. על הארמית שבמתמטיקה ובמדעים

האם יש קשר בין הסכין חד ובין חד גדיא? על חַד במשמעות אחת

המילה שֵׁש היא מילה אחת ולה שלושה פירושים ממקורות שונים.