על צורות ארכאיות במגילה (רַבָּתִי, שָׂרָתִי) לצד צורות מאוחרות (מטרא במקום מטרה), על דו-משמעות מכוּונת במגילה, על האוסף הגדול של ביטויים וניבים בימינו שמקורם באיכה ועל המסקנה המרתקת שנובעת מהאקרוסטיכון במגילה – פרק מיוחד שמשלב בין עולם הלשון לעולם המקרא
על משמעות המילה סטר והקשר שלה לרחוב דו סטרי וגם לסטרא אחרא
מאחורי הקלעים של המילים והצירופים: בלגן, סבבה, אחלה, בוקר טוב ותודה
הסבר הביטויים והצירופים: בוקי סריקי, קש וגבבה, מגדלים פורחים באוויר, כחרס הנשבר
גלו איך נכון לומר את הביטוי "אנה ואנה", מה המשמעות של "אגב אורחא" ואם יש לו קשר למילה "ארוחה"
על משמעות המילה אוריינות, בר אוריין וקשר לאור
על הדעה שהעברית והארמית ניתנו שתיהן מסיני
על הקשר בין גרם מדרגות, חמור גרם, גרמי שמיים, אדם גרום, ועל חוסר הקשר למילים לגרום, גרימה
מה מקור המילה הארמית מתא (עיר) וגל על המילה מתים במובן אנשים ועל הקשר שלה לשמות מתושלח, מתושאל
על זוטר, זעטוט, זוטו של ים
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑