וגם: מה נסגר – פרצנים או פצחנים
למה העברית שלנו חייבת את קיומה למילים הלועזיות, האם הציבור הרחב ראה בוועד הלשון מקור סמכות ואימץ את החלטותיו או שזלזל בו, ומה ההבדל המרכזי בין ועד הלשון לאקדמיה ללשון * חלק ה ואחרון בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"
פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"
לאקדמיה ללשון יש עוד מעט יום הולדת, ואני הולך להפתיע אותה במשהו מיוחד
לפרק המלא חפשו "קולולושה" בספוטיפיי ובכל יישומוני ההסכתים
אתם יכולים להתחלף ליום אחד עם נשיא האקדמיה ללשון העברית – מה הייתם עושים?
גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש – וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתה זו
האם באמת ביקשו משחר חסון שלא יאמרו עוד "אחוֹזֹ" בתוכניתו האחוזון העליון?
על הגיית המילה "עימכם"
איך אומרים "צלי", איך הוגים "מגדנאות" ולמה האקדמיה ללשון שינתה את המין הדקדוקי של "גרב"
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑