עברית. לשון. שפה

Tag יום הזיכרון

מערכות ישראל

על מערכה, מערכת הן בתנ"ך והן בלשון ימינו – מיוחד ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

איך אומרים: נכה באויב ונשמידהו / נשמידנו / נשמידו?

על כינוי מושא בעתיד

יום הזיכרון – מקור הביטוי

על מקור הביטוי ועל גלגוליו – לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה

יום הזיכרון מלמד אותנו משהו מעניין

על חוסר הקשר בין המין הדקדוקי של המילה ובין הסיומת שלה ברבים

איבה – מאחורי הקלעים של המילה

יום הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי פעולות האיבה – גלו מה משמעות המילה "איבה" ולאיזו מילה מוכרת היא קשורה

"אני מצטערת. שאני לא. מדברת עברית. חבל" – מילות הספד של סבתא של חלל צה"ל

הכאב כשלא יודעים עברית ואין מילות הספד לחלל צה"ל שנפל

בושה וחרפה, חורף, חריף – יש קשר בין המילים?

על הדעות השונות בשאלת הקשר בין מילים מהשורש ח-ר-פ: חריף בפה, חירף וגידף, בושה וחרפה, חירוף נפש, חרפת רעב, חרופ, חורף ועוד

"קולולושה" פרק 57: האם עברית ימינו פוגעת בקדושת העברית? / ד"ר גבריאל בירנבאום

תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים

קבורה, קבר – בטוחים שהמשמעות שונה? (פרשת ויחי)

גלו מה המשמעות ההיסטורית של קבורה וגם מה צורת הרבים של קבר: קברים או קברות

על הקשר בין חלל, חלון, מחילה וחליל

על השורש ח-ל-ל והמשמעויות השונות שלו: חללי צה"ל, חלל החיצון, חלון, מחילה ועוד

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑