במילה לילה יש משהו מעניין – היא מסתיימת באות ה"א, ובדר"כ מילים המסתיימות בה"א באות ממין נקבה, ואילו לילה ממין זכר
על מקור המילה דוך (הוא דָרַך על מסמר, והמסמר עבר דוּך ברגל שלו), שפכל, בְּרוֹך, פלונטר, לפרגן, להשוויץ ועוד
על השפעת היידיש על העברית בתחום ההטעמה (מלעיל, מלרעי) בשמות מקומות, אנשים ועוד
למה "שולם" ולא "שלום" ועל הגיית "פעם"
מי המציא את החריזה בשירים היהודים או הגויים, איך החרוזים יכולים לשמש כהקלטות של הגיות קדומות ומה לומדים מכך על הגיית האות קו"ף (קוּף/קוֹף) ועל בית"ר ירושלים
מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) – פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל
הזוג מכה שנית ומתווכח בשאלת ההגייה של עגלת קפה, לבריאות, סלטים, קש או קשית, ישנה או יושנת ועוד
וגם: על ההטעמה בעברית: היו הרבה יותר מילים מלעיליות מהמקובל היום!
בחודש אלול מתחילים להגיד סליחות, וזה הזמן להתבונן בכמה מהביטויים המוכרים ביותר מהתפילה המפורסמת
על הגיית השם במלעיל ובמלרע
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑