עברית. לשון. שפה

Tag מקרא

אֲתַר, לאתֵר – יש קשר? (פרשת ראה)

גלו את הקשר בין המילים: אתר, לאַתר, על אתר, לאלתַר, לאלתֵר

קבלו שני קיצורי דרך בעברית! (פרשת עקב)

תכירו את בי"ת הסיבה ואת מ"ם הסיבה – שתי דרכי קיצור בשפה העברית

חופה – למה היא נקראת כך?

גלו את הסיפור מאחורי המילה "חופה"

להתחתן בתנ"ך – לא מה שחשבתם! (פרשת ואתחנן)

מה הפירוש להתחתן בתנ"ך? גלו את גלגלו המשמעות של המילה

עצת אחיתופל היא עצה טובה!

בדיוק ההפך ממה שמקובל: במקור עצת אחיתופל היא עצה נהדרת, ולא עצה רעה כמו שמקובל היום

"קולולושה" פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר"? – על בעלי המסורה / פרופ' יוסף עופר

מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות

"קולולושה" פרק 12: נעים להכיר: ד"ר רש"י – בלשן, מדקדק ולשונאי / עם ד"ר חנוך גמליאל

כולנו מכירים אותו כפרשן, אבל תתפלאו לדעת שהוא גם היה בלשן. ולא סתם בלשן – הוא חידש מילים, תרם תרומה עצומה בתחום המילונאות והיה בעל תפיסה דקדוקית שיטתית, מקורית ועצמאית. שיחה מרתקת עם מי שגילה את שיטתו הלשונית של רש"י והופתע בעצמו מהגילוי המסעיר שלו

חשבון עובר ושב

מִשֵׁם עיר אֶל מחשבה ומזימה, דרך יחס ופרופורציה, בואכה מספרים וכלה באריתמטיקה, פעולות החשבון – על גלגולי המילה חשבון מאז ועד היום

קפוא פה!

כל דובר עברית יודע מיד לומר כי המשפט "רבותיי, תֵּן לי לדבר" אינו תקין בעברית. רבותיי – רבים; תֵּן – יחיד. אבל משפט דומה לזה יש במקרא, ואף בימינו אנו משתמשים בצורות דומות המוגדרות צורות קפואות

סלנג בתנ"ך

אחי, שים עליו עין; יצא לי מהאף; אני אוכל אותו כמו לחם; חכם לאללה, פחד אלוקים; נעשה לי חושך בעיניים – כל אלה ביטויים הנחשבים היום לסלנג, ללשון עממית, ללשון נמוכה. תתפלאו, אבל הם נמצאים כבר בתנ"ך

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑