השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"
גישה חריגה בשאלת מה נכון או לא בשפת העברית: הכללים חשובים מהיוצאים מהכלל ומההגייה הרווחת בציבור, יש להכשיר את יכַל אבל לא את יושן, יש לכתוב צוהוריים והיתלבש – וגם: אם יש לבצע שידוד מערכות בשם המספר, ומה ההרגשה להיות קול קורא במדבר בגישתה זו
האם האקדמיה ללשון "נכנעת" לדוברים, למה הוא אינו כותב משכנתה אלא משכנתא, והאם הוא היה לוחץ על כפתור שיגרום לכול לדבּר לפי התקן (התשובה מפתיעה!) – קריאות כיוון בשאלת התקן העברי, וגם איזו ביקורת יש לו על פרסומי האקדמיה ללשון ברשת
גלו את השינוי שחל לפני כ-25 שנה במילה "צהרון/צוהורון"
אחת ולתמיד – ככה הוגים את השם "נעמי"
יש לפחות 6 הגיות שונות שמהלכות בקרב דוברי העברית היום – מה הצורה הנכונה?
צוהוריים, צוהריים, צהריים – איך למען ה' הוגים את המילה הזו? גלו את התשובה וקבלו סימן לזכור
ההבדל המבלבל בין מנוי למינוי, ההגייה התקנית של כרס, הכתיב המסובך של כל לעומת הכול, בלייעל, צוהריים, אספה, מחזור, יצא ועוד
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑