ממזל דגים ועד יהושע בן נון – הדג בעברית ובארמית
הסברים שונים על המילה מחוספס המופיעה פעם אחת בתנ"ך בפרשת המן ואיך היא קשורה למשמעות ימינו – דבר לא חלק
על המילה לאו, משמעותה וביטויים הקשורים בה כמו לאו דווקא, בלאו הכי
מהו ניגון הטעמים הקרוב ביותר למקור: הירושלמי, המרוקאי, התימני או האשכנזי; מהם תפקידי טעמי המקרא ועד כמה באמת הקוראים בתורה בקיאים בכללי הטעמים (הנתונים מפתיעים!) – פרק מיוחד שהוקלט בשיתוף הקהל
על הגיית הביטוי הארמי הזה ועל משמעותו
איך קרה שגם הרמב"ם התבלבל בין שוכר ובין משכיר, אילו מילים הוא חידש בעברית, האם העברית היא שפה אלוהית או שפה ככל השפות, והאם הרמב"ם חידש מלים בעברית? – פרק מיוחד על לשונו של הנשר הגדול (יום פטירתו חל השבוע)
הסבר מהי משכוכית ומה מקור המילה הזו
לרגל שבוע העברית קוּשט ערוץ 14 במודעות שנדבקו על הרצפה – הרעיון החורז במודעות הוא מילים שקשורות לרצפה, לקרקע, למטה. למשל: אם יש קשר בין אדם אדמה ואדום, על הקשר בין מרצפה ובין רצף, על התופעה המעניינת שיש במילה ארץ העברית בהקבלה לחלופה הארמית שלה ארעא
הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"
127 – איך אתם קוראים את זה? כן, יש פה נושא לדיון בספירה בלשון המקרא, בלשון חז"ל ובימינו
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑