עברית. לשון. שפה

Tag חיים נחמן ביאליק

פרק 89: כשהעברית נאבקה על חייה / ד"ר מירב ראובני

איך כותבים בעברית על עולם הבורסה בימים שלא דיברו עברית כשפת אם ועל נבואות זעם על מות העברית בדימוי "כלי זכוכית שנשבר שוב אין לו תקנה" – פרק על המודרניזציה של העברית והפיכתה משפת קודש וספר לשפה חיה ומודרנית

"קולולושה" פרק 85: כוח או כח? הוויכוח שהבעיר את ועד הלשון (ד) / ד"ר יאיר אור

השאלה הטעונה ביותר ועד בוועד הלשון הביאה למהפכה הגדולה ביותר בעברית במאה ה-20 למניינם: שאלת הכתיב המלא או החסר בעברית מלווה אותנו עד היום והיא גררה במהלך השנים ויכוחים, הצעות מוזרות ומעשים שערורייתיים * חלק ד בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"

"קולולושה" פרק 83: כשהעברית נקרעה בין לשון המקרא לחז״ל (ב) / ד"ר יאיר אור

פרק המפריך את הטענה שמתכנני השפה התכוונו לחדש את העברית בשפת התנ"ך דווקא אלא היו בוועד הלשון קולות שקראו לאמץ את העברית המשנאית או לחרוג מהדקדוק המסורתי * חלק ב בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"

"קולולושה" פרק 82: ההיסטוריה מלאת התהפוכות של ועד הלשון (א) / ד"ר יאיר אור

ההיסטוריה של ועד הלשון – הגוף שלימים יהיה האקדמיה ללשון: מה היו מטרות הקמתו, על המתחרים שהיו לו ועל מקורות המימון שלו (אל תשאלו!), וגם: מה הקשר בין אליעזר בן-יהודה לג'ורג' קוסטנזה מסיינפלד * חלק א בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"

במותם ציוו לנו את החיים – זה מקור האמירה

גלו מה מקור האמירה שאומרים על נפטרים ובעיקר ביום הזיכרון לחללי צה"ל

ביאליק – מהשקפתו על חלקה של הלשון בעיצוב האומה

"הלשון היא המבדלת בין אומה אחת לחברתה, והיא החוט, שעליו נחרזות תמורות הנפש הרבות – ה'אני' של האומה נרקם על גבה", קטעים נבחרים מביאליק

ביאליק – עונג שבת

על מקור הצירוף "עונג שבת" שחידש חיים נחמן ביאליק

במותם ציוו לנו את החיים

על המשמעויות השונות של "לצוות" ועל הקשר לצוואה ומניין מקור הביטוי "במותם ציוו לנו את החיים"

קהה

על המשמעויות של קהה, כמו חרב קהה

מחשוף

על המשמעות המקורית של המילה ועל מקורה

« פוסטים ישנים

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑