עברית. לשון. שפה

Tag יום השואה

יום הזיכרון – מקור הביטוי

על מקור הביטוי ועל גלגוליו – לרגל יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה

על "קורבן" במשמעות אדם שמת

המלצות כיצד להמיר את המילה "קורבנות": הרוגים, נרצחים, נספים, נרדפים, נפגעים – בסימן יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה

אוד מוצל מאש – גלו מה זה אומר וגם מה זה "אוד"

על משמעות הביטוי שאומרים על ניצולי שואה – "אוד מוצל מאש"

יד ושם – מה הקשר בין יד ובין שֵם, ובין שניהם לזיכרון?

על משמעויות לא מוכרות של יד ושל שם ועל השקר לזיכרון וליום השואה

אימאלה, כבר התבלבלתי מתי יום השואה! על טעות במינוחים

"יום הזיכרון ייפתח בערב יום ראשון" – גלו אם הכוונה למוצאי שבת או ליום ראשון בערב

קבורה, קבר – בטוחים שהמשמעות שונה? (פרשת ויחי)

גלו מה המשמעות ההיסטורית של קבורה וגם מה צורת הרבים של קבר: קברים או קברות

חירוף נפש – מה זה חירוף?

גלו מה הקשר בין לחרף את הנפש ובין ביזוי וגוליית הענק

נספים, סוף – יש קשר? (פרשת וירא)

על שורשים אחים שמציינים כליה וסוף, כמו ס-פ-ה, ס-ו-פ, א-ס-פ

ה' ייקום/ינקום דמו?

איך נכון לומר: ייקום או ינקום? גלו פה את התשובה

אנטישמיות – יש בתנ"ך פסוק שמצדיק אותה? (פרשת בלק)

כשקוראים את התנ"ך יש להביא בחשבון שלפעמים משמעות המילים השתנתה. הינה דוגמה מאלפת לכך

« פוסטים ישנים רשומות חדשות »

© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress

Theme by Anders NorenUp ↑