להניא ולהניע: אחת ולתמיד – מה ההבדל בין השניים?
הפתעה: לא כל אנשי ועד הלשון רצו להשליט בשפה המתחדשת הגייה מזרחית-שמית או לראות בשפות השמיות בלבד מודל לחיקוי אלא הם גם ביקשו ליצור שפה מודרנית ומערבית * חלק ג בסדרת הפרקים "תפיסות העולם של אנשי ועד הלשון"
על גלגולי המילה "מעלות" מלשון המקרא ועד ימינו כולל השפעת הערבית עליה
האם יש קשר בין בית שגרים בו ובין בית שיר? גלו את הפרטים המעניינים
על משמעויות המילה "מין" מהתנ"ך ועד ימינו
על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל
אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו!
כל מורה מכיר את התסכול בשימוש בשורש פ-ע-ל כדי להמחיש את הבניינים, ואת ההרגשה הלא נעימה בשימוש בשורש הלא נעים ק-ט-ל במשקלי השמות. למה נבחרו השורשים הללו כמייצגים? הינה התשובה
סקירה היסטורית מרתקת של הגישות שונות בימי הביניים בנושא השורשים בעברית – האם יש מילים בעלות שורש אחד, מה ההיגיון של השיטה הזו (ויש היגיון), מי אחראי לכך שעד היום אנו לומדים שיש שלוש אותיות שורש, ולמה בחרו בצורה המסובכת פ-ע-ל לתיאור התבניות בעברית
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑