על הבדלי המשמעות של המילה "עולם" – לשון המקרא, לשון חז"ל ולשון ימינו
מה הכוונה "צדקה" בתנ"ך? אין הכוונה לכסף או נדבה לעניים
אל תהיי אתון או אל תהיי חמורה? ומה בעניין הנקבה של הגמל – נאקה או גמלה?
בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותית, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה"
יחי (=יחיה) המלך, כל שנבקש לו יהי (=יהיה), הבה נגילה (=נגיל), אני כפיי ארימה (=ארים) – הסבר על הצורות המיוחדות הללו, כולל דוגמות מלשון המקרא ומלשון ימינו
"אַת" לזכר, "הוא" לנקבה, ו"הן" לזכרים? כן, כאן תגלו את כל הצורות המיוחדות שיש בעברית של לשון המקרא ולשון חכמים בכינויי הגוף הפרודים: אילו צורות נעלמו ואילו נוצרו, וכמה צורות יש ל"אנחנו" (רמז: עוד שלוש!)
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" – האומנם? במקרא המילה עולם כלל לא באה במשמעות מקום אלא במשמעות זמן, כלומר נֶצַח, וגם בעברית שלנו משמעות זו עדיין חיה וקיימת
© 2026 לשוניאדה — פועל על WordPress
Theme by Anders Noren — Up ↑