הסבר על שתי הצורות המבלבלות האלה, כולל דוגמות.
@yiramne מתבלבלים בין חוץ מ- ובין מלבד? #לומדים_עם_טיקטוק #עברית #לשון #מלבד #חוץמ #למעט #להוסיף #לרבות #להוציאמהכלל #להוציאמןהכלל #פלוס #ועוד #מינוס #חיסור #יותר #פחות #פש #פרשתשבוע #פרשתהשבוע #תנך #פרשתאמור #דברתורה #יהדות #דת
@yiramne עדכון חשוב בנושא: מלבד, חוץ מ… #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #לחרטטבביטחון #לתקןאתהמתקן #לתקןתמתקן #בדיקתעובדותלשונית #בדיקתעובדות #מלבד #חוץמ #נוסףעל #בנוסף #כמוכן #הוספה #קשרשלהוספה #מיעוט #פרשתאמור #פרשתאמר
תמלול:
גם אתם מתבלבלים בין "חוץ מ…" ל"מלבד" – איזו מילה משמעה להוסיף ואיזו משמעה למעט?
בפרשת השבוע, פרשת אמור, בני ישראל מצווים להקריב קורבֶּנות ציבור בכל יום, נוסף על עולות השבתות והמתנות שהיחיד נותן מרצונו, ונוסף על הנדרים והנדבות.
"לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַד' עֹלָה וּמִנְחָה… דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ד' וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַד'.
כלומר לשון מלבד הכוונה להוסיף על מה שנאמר.
כמו כאן: וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם" – כלומר היה עוד רעב, נוסף, על הרעב הראשון.
ההפך של "מלבד" – חוץ מ…, ומשמעו: למעט, להוציא מן הכלל.
דוגמה מלשון חז"ל: "הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחֵרֵש, שוטה וקטן". כלומר חוץ מחירש, שוטה וקטן, הם אינם כשרים לקרוא את המגילה.
בימינו אנשים מתבלבלים בין המילים ההפוכות האלה, וחשוב לשמור על ההבחנה. למשל:
"מלבד גלידה אני אוהב כל ממתק" – נוסף על הגלידה אני אוהב כל ממתק.
"חוץ מִגלידה אני אוהב כל ממתק" – למעט גלידה, לא כולל גלידה.
תמלול 2:
ואולם בספרות הרבנית של (סוף) ימי הביניים מוצאים אותן גם לציון הוצאה מן הכלל […] בעברית החדשה מלבד רגיל בהקשר של הוצאה גם בלשונם של מלומדים […] ואולם ככל ששימושים אלה נעשו רווחים בעברית החדשה, כן רבו הקולות לשרשם, כדרך שהבחינה (כביכול) העברית הקלסית. לעומת המתנגדים טען איש הלשון יצחק אבינרי שגם ב"מקורות עתיקים" מוצאים מלבד בהוראת חוץ מ־, וגם הפסוק ממגילת אסתר מוכיח זאת.
[…] בספרות התלמודית והמדרשית, במיעוט המקרים, מוצאים חוץ מ־ גם בהקשר של הוספה. […] נראה אפוא כי אין מקום לפסול את השימוש בחוץ מ־ לציון הוספה ובמלבד לציון היוצא מן הכלל, ולרוב גם אין בלבול של ממש בכוונה, שכן הדברים מתבהרים מהקשרם. עם זאת המבקשים להקפיד ולהבחין בין שני הביטויים ינקטו דווקא חוץ מ־ לציון היוצא מן הכלל, כרגיל בלשון חז"ל, ומלבד לציון הוספה, כרגיל בלשון המקרא.
כתיבת תגובה