הטיול המילולי לוקח אותנו הפעם לספארי שמתחיל באיטליה, עובר בספרד, פוגש בדרך כמה רוצחים מסוכנים, מציץ להרמונות מסוגרים, ובסוף, אל תדאגו, מגיע גם לארץ ישראל. והכל, הודות לשכנתנו הוותיקה, הלשון הערבית.
יוצאים לדרך בספינת קיטור, כזו שבוונציה קוראים לה vaporetto, על שם ה-vapor, הקיטור שמניע אותה. הערבים שמתקשים בהגייה של האותיות הללו, הפכו את הספינה לבַּאבּוֹר, והרי לכם מסעדת "אל בַּאבּוֹר" המוּכרת לנוסעים צפונה – ומוּכרת גם מן המערכון האלמותי שבו אריק איינשטיין אומר: "ינעל דין באבור אילי ג'בהום" (יימח שמה של האונייה שהביאה אותם).
בסיועה של קצת רוח מזרחית – רוח הבאה מן המזרח, שארק בערבית, אותה רוח שמוכרת אצלנו כ"שַרקייה", וככל הנראה נתנה את שמה ל-sirocco, אף היא רוח – אנחנו מתקרבים לספרד, הארץ שבגלל המגע האינטנסיבי שלה עם המוסלמים הערבים, קלטה יותר מכל שפה אחרת את השפעות הערבית. "ויקיפדיה" מונה רק באות A, אחרי סינון קפדני, יותר מ-600 מילים בספרדית שמקורן בערבית! דוברי הספרדית מקבלים בצורה הטבעית ביותר שמות מקומות (אלהמברה, גואדאלקוויר שהוא בעצם הוואדי הגדול, הכביר, ועוד ועוד), שמות של מוצרים (algodón, צמר גפן, בא מכּוּתוּן, כותנה בערבית; שוב מילה המתחילה ב- al שהיא סימן ברור למקור ערבי) – ועד ל-marrano שהוא בספרדית חזיר או חזירי. והמקור מעניין מאוד: זה היה כינוי גנאי ליהודים ואחרים שהמירו את דתם לנצרות. המילה קרובה בצלילה ובמובנה למוחארֶם בערבית – הדברים המוחרמים, האסורים (ואצלנו: כל נדרי, ואסרי וחרמי), ומכאן גם ההרמון (ובאנגלית harem, אותו מקום שבו שומרים היטב את הנשים, חראם עליהן!)
הנשים בהרמון בוודאי ייפּוּ עצמן באלכוהול. לא שתו אותו אלא התאפרו בו. איך? אלכוהול, במקורו, היה שמה של אבקה עדינה על בסיס המתכת אנטימון, ששימשה להכהות את ריסי העיניים. המקור: אל-קוהול בערבית – שהוא הכָּחָל שלנו, שאם לא משתמשים בו, רואים את הדברים בלי כְּחל וסרק! אותה אבקה קיבלה את המובן המודרני רק במאה ה-17, כאשר לקחו את הרעיון המרכזי שלה – מיצוי של חומר מסויים – והעבירו אותו לתחום חדש, ובראשונה לאלכוהול של יין, החומר הממוצה, תמצית.
עצירה קטנה לשתייה: שותים סירופ, ואולי גם אוכלים מרק צ'ורבה או מקנחים בסוֹרְבֶּה או בשֶרְבֶּט – כולם ממקור השורש הערבי ש-ר-ב, לשתות. ובזמן האוכל, הספרדי יוסיף לסלט aceite שהוא שמן, כמובן מן המילה הערבית (והעברית, בניקוד אחר) זֵית.
ממשיכים בספארי שלנו. ספארי, מילה בסווהילי האפריקאית שמקורה בספארה הערבית, נסיעה, וממנה גם ספיר – גם שמו של טיל מאיים אבל גם המילה הערבית לשגריר, ושניהם משוגרים ממקום למקום. זהירות! יש רוצחים בסביבה! assassin, רוצח בלשונות אירופה, הוא על שם האַסַסִינים, בערבית: המשתמשים בחשיש, כת מוסלמית רצחנית שפעלה בתקופת מסעי הצלב, ואנשיה הכשירו עצמם למשימה בכך שצרכו את הסם. הכלל, שיוך למזרח היה במשך שנים רבות מילת גנאי: כשם שהיום משתמשים במונח לבנטיני, בעבר סַרַצֶנִי (ככל הנראה מהמילה שארק, מזרח) היה שם נרדף לערבי, וגם למזרחי ובכלל ללא-נוצרי.
חוזרים לארץ ומגיעים לרמלה, העיר היחידה בארץ שנוסדה על ידי ערבים, וגם שמה הוא כזה: רמל בערבית הוא חול – ורמלה היא בעצם חולון. ובקפיצה מהירה מערבה: Ramblas השדרות הנפלאות בברצלונה המוליכות לנמל הישן, הן בעצם מילה ספרדית המבוססת על רמל, חול: זו הקרקע, החול, שבתחתית הנחל שהיה שם ויובש. וזה רִשְמִי – מילה שחידש אליעזר בן יהודה על בסיס המילה הערבית רַסְמִי, באותו מובן בדיוק.
כתיבת תגובה