גלו מה מקור המילים: גמד, ננס, ננו-, גיגה
חשיבותם של הנושאים העולים כאן מדי פעם ממש מִתגמֶדֶת מול זו של הנושאים שברוּמו של עולם – ולכן נעסוק בגמדים, וגם באלה שקרובים יותר לרומו של עולם, הענקים.
הגמדים הם בכלל בני עַם שנקרא כך, והנביא יחזקאל שנושא קינה על העיר צור מדבר על "בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ". לפסוק הזה הוצעו פירושים שונים ביחס לזיהוי הגמדים, אבל החלק המעניין יותר הוא איך נעשה הקישור בין קומתם הנמוכה לשמם. גֹּמֶד (וברבים גְּמָדִים) היא מידת אורך של בערך אמָה אחת (אורך האמה, החלק שבין המרפק לשורש כף היד). רש"י נותן לשמם שני פירושים: האחד: "על שם שיורדין בים עד התהום ומשערין גומדי אמות עומקה נקראו גמדים". והסבר שני: "ננסים ונכנסין במידת אמה", כלומר כאלה שאורכם גוֹמֶד. ומבחינה לשונית, בן-יהודה במילונו המונומנטאלי רואה קִרבה בין מילה דומה בערבית שפירושה הצטמצמות וקימוט – לקמט וגמד. והמוּבאה שלו לתיאור התופעה: "ואותם הארוכים ביותר ממידה הנזכרת יקָראו בשם ענקים, והקצרים פחות ממידה הנזכרת יקָראו בשם גמדים ואינם נמצאים המונים המונים".
ואיך קראו להם בני העמים האחרים? ביוונית ואח"כ בלטינית משמש השורש nano לתיאור הגמד. ה-nanus הלטיני – הוא בדיוק הננס שלנו! וכיוון שמדובר במידה קטנה ביותר, עם השורש הלטיני הלכו לכיוונים שאינם רק מידת גובהו של אדם: נַנו-טכנולוגיה שעיסוקה ברתימת החלקיקים הקטנים של אטום ומולקולה כדי ליצור מהם מחשבים זעירים; נַנו-שנייה שהיא מיליארדית השנייה, ועוד.
ביוונית קראו לננסים הגמדים גם פּיגמֶאים, שם שמקובל עד היום לתיאור של שבטים מסוימים של נמוכי קומה, וכבר בספרות היוונית העתיקה מתוארים שבטי ננסים הגרים בארצות רחוקות. והמקור: pygme ביוונית פירושה אמה (הנה אנו סוגרים את המעגל לאמה ולגומד העבריים). ואם הולכים עוד אחורה בשורש מגיעים למילה הלטינית pugnus שפירושה אגרוף קפוץ – וכך אומר בן-יהודה: "וקצת דומה לזה קראו היוונים לעם הגדי אחד פיגמאיו, רוצה לומר אגרופי, כמו אצבעי, רוצה לומר מלוא האגרוף. ובמשמעה זו פשט השימוש במילה זו בלשוננו". וכמובן, האסוציאציה לגיבור ילדותנו אצבעוני הגמד, וגם לאצבעונית של הנס כריסטיאן אנדרסן, שגודלה כזרת.
ואם גמדים – יש כמובן גם ענקים, וגם הם שם של בני עם. "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם" מדווחים המרגלים שנשלחו לתור את הארץ לפני הכניסה אליה. "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק". ואיך דורש רש"י את הפסוק "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא"? אביהם של השלושה, ענק בזכות עצמו, נקרא ארבע, ועל שם כל הרביעיה נקראת קריית-ארבע.
עוד ענקים מפורסמים: עוג מלך הבשן וגליית הפלישתי (משמאל, רגע לפני).
והענק המודרני, giant באנגלית, וגם gigantic, הוא צאצא לשוני של ה-gigas מן המיתולוגיה היוונית, מין יצורים פראיים. בלשונות המודרניות התאזרחה המילה לאחר שמתרגמי התנ"ך ליוונית (תרגום השבעים, הסֶפּטוּאַגִינְטָה) השתמשו בה כדי לתאר את ענקי הקומה והכוח המקראיים. וכדי שלא נישאר רק עם ההקשרים השליליים והאלימים: המילה הזו מתארת מידה גדולה במיוחד, ומכאן כרטיסי הזיכּרון שלנו שקיבולתם נמדדת ב- giga-bytes (גיגה-בייטס), שכבר מאפילים על המֶגה-בייטס הננסיים, ומאוימים על ידי הגדולים מהם, הטֶרָה-בייטס הענקיים.
אבל, בסיכום כולל נראה כי "יחסי הציבור" של הגמדים הרבה יותר טובים מאלה של הענקים: בקלות רבה תיזכרו בגמדים חביבים, כאלה שעושים רק טוב – ובענקים מרושעים ורעי-לב.
כתיבת תגובה