על מקור המילים: קשת, קישוט, קשוט עצמך, קשת, קשתית, ארכיבישוף, ארכאולוגיה, ארכיב.
איזו קשת רחבה של נושאים – מגלגל המזלות ומבנה העין, ועד לדברי אמת ושקר שאין לו רגליים – אפשר להקיף במילה קטנה אחת: קֶשֶת.
נתחיל במקורות המילוליים: קשת בעברית היא בעקבות הארמית קַשְׁתָא וגם קֻשְׁטָא. חילופים שכיחים בעברית וגם בלשונות קרובות בין האותיות ת' ל-ט' גורמים לכך שהמילה תופיע עם שתיהן. לכן, נמצא גם קשת בצורה המוכרת לנו, וגם קֹשֶט. הכל מתחיל בשורש ק-ש-ט, שיש לו משמעויות והתפתחויות מעניינות: כפועַל, פירושו ליישר, לתקן. מן היושר והתיקון הזה קיבלנו קְשוֹט וקֻשְטָא בארמיות שפירושן אמת (מובן שמייד נחזור אליו). "קְשׁוֹט עצמך ואחַר קְשׁוֹט אחרים" נאמר בתלמוד, והכוונה: לפני שאתה דורש מאחרים, תקן עצמך ונהג כראוי באותו עניין. התיקון והסידור הביאו למשמעות המאוחרת יותר של קישוט, וגם תכשיט הוא מאותה משפחה.
"לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת" נאמר בספר משלי, מאותו שורש, ומילה דומה, קִיסְט, היא אמת בערבית.
ואיפה הקשת המוכרת לנו? בחילופי האותיות, קיבלנו קֹשֶט שמשמעותה בדיוק כמו קֶשֶת, ובנטייתה כפועַל פירושה לירות (חיצים, מן הקשת) – והקַשָּט הוא גם מי שמְקַשֵּׁט, וגם מי שיורֶה בקשת! קֻשְטָא היא אמת, ובמסכת שבת שאלו מדוע כל האותיות שבמלה "שקר" ניצבות על רגל אחת (כתיבהּ המקורי של האות ש' הוא עם בסיס זוויתי, כמו בכתב סת"ם) ואילו המלה "אמת" מורכבת משלוש אותיות שלכולן בסיס איתן, שתי רגליים לכל אחת ולאות מ' יש בסיס רחב. והתשובה: "קוּשטא קאי – שיקרא לא קאי", האמת מתקיימת לעולם ואילו לשקר אין רגליים וסופו שהוא מתמוטט. והאם מכאן שתושבי קוּשטא שבתורכיה דיברו רק אמת? ממש לא. קושטא, קיצור של קושטנדינא, הוא השם העברי שניתן לעיר קונסטנטינופול, היום איסטנבול.
קשת היתה אחד מפלאי הטבע הראשונים, והיא הופיעה מייד לאחר המבול והיתה הסימן לברית בין אלוהים לנוח וזרעו: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ". אבל קשתות מוזכרות במקורות בעיקר ככלֵי-זין: על יוסף שלא נכנע לפיתויי אשת פוטיפר נאמר "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" ופירשו כי אף שנזדקף איברו לכלל מעשה לא הגיע – אבל השימוש השכיח ביותר הוא כמו בביטוי "קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם", והוא רחוק מן הביטוי הציורי הראשון כמטחווי קשת. היישוב המתגבש בארץ-ישראל העדיף את הכיוון הקרבי של המונח, והביטוי "ללמד בני יהודה קשת" מצא את מקומו הגראפי בלוגו של הגדנ"ע (גדודי נוער). מעניין, שפקודת-הנוער מ-1940, המסמך שהיה בבסיס הקמתו של הגדנ"ע, פורסמה מחדש במתכונתה המלאה בל"ג בעומר, חג הקשת-וחץ, שנת 1951.
ומה מקשתים בלועזית? האֵלָה המכוּנֶפֶת Iris מן המיתולוגיה היוונית היא האנשת הקשת בענן, זו הצבעונית המוכרת לנו. מכאן, נקרא iris החלק הצבעוני המקיף את אישון העין – ובעברית כמובן קשתית. הצבעוניות הזו הביאה לכך שכאשר מדען בריטי גילה בתחילת המאה ה-19 יסוד מתכתי חדש שהמלחים שלו צבעוניים, הוא קרא לו Iridium. המדען היה בר-מזל – ומי יודע, אולי היה בן מזל קַשָּת, שנקרא באנגלית Sagittarius. כאן בחרו דווקא לקרוא לקַשָּת על שם החץ sagitta – בעוד שבלשונות אירופה, קשת היא arch באנגלית, arc בצרפתית וכדומה, מן הלטינית arcus. ומכאן נגזרה גם הארקדה, arcade, מבנה מקושת. באיטלקית, קשת בענן היא arcobaleno (קשת-ברק) וגם iride.
ל-arch שלנו אין כל קשר למילים רבות הכוללות תחילית זו – כמו ארכיבישוף, ארכיאולוגיה או ארכיב – שהורתן היא המילה היוונית arche, שפירושה ראשי, עיקרי, רב-. אמנם archer באנגלית הוא קַשָּת, אבל לאַרְצִ'י בּאנקר אין כל קשר לקשתות וחיצים, והוא דווקא קיצור של שם Archibald, שחוזר לתחילית שהוזכרה arch, ופירושו אמיתי, גיבור, אמיץ, מה שממש לא מתאים לגיבור הסדרה הטלוויזיונית.
כתיבת תגובה