על מקור המילים: קבל עם, קבלן, קבלה, טרקטור, מקביל.
האם מקובל עליכם שנעסוק במקביל בטרקטורים, בגיאומטריה ובהתעמלות אולימפית? נא קַבְּלוּ זאת בהבנה והכל יתבהר בהמשך.
לפתיחה, קיבלנו את השורש ק-ב-ל, וממנו כבר הסתעפו הדברים. משמעותו המקורית היתה להיות מול, לעמוד מנגד. מכאן נגזרו המשמעויות המוכרות לנו כגון לקַבֵּל (וגם להַקְבִּיל) פניו של מישהו הנמצא מולנו, לנגדנו; קֳבָל-עָם פירושו מוּל העם, לנוכח; וכשמקבלים מישהו הכוונה היא שמאשרים אותו, ואלה הם ה"מקוּבּלים" בחברת הילדים. וכמובן, תורת הקבלה האלוהית ושלוחתה האמריקאית Kabbala שהיתה ל"טרֶנד" במקומותינו.
במשמעות המקובלת ביותר, אנחנו פשוט מקבלים משהו: "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים", כך נפתחת המסכת הידועה פרקי אבות. אבל, אנחנו גם מקבלים עלינו התחייבות, ומקבלים את הדין, ומקבלים עול-מצוות. ומי מקבל הכי הרבה? הקבּלן! (גם אם לא תמיד הוא נותן קבלה…). הקבלן הוא מי שקיבל עליו לעשות עבודה בשכר קבוע מראש, והמילה אינה חדשה: "אם היה שכיר נותנין לו לפי שכירותו, וקבלן נותנין לו לפי קבלנותו", נאמר בתוספתא. בעבר, היה שימוש במילה קבלן גם כעָרֵב להלוואה, מי שקיבל עליו לשלם במקרה הצורך במקומו של הלווה. פעם, קבלנות נקראה גם קִבֹּלֶת – אבל היום משתמשים בה כדי לציין את יכולתו של הכלי להכיל, לקבל, נוזלים למשל. ומכאן שמו של הרכיב האלקטרוני קַבָּל (capacitor בלעז. לא לבלבל עם כֶּבֶל) שיש לו יכולת קיבול של מטען חשמלי.
בשפות זרות הקבלן כנראה אינו מקבל, או לפחות אין זה המרכיב העיקרי במילה המקבילה. באנגלית, קבלן הוא contractor, מי שעובד לפי הסכם, contract, מטאפורית (מלטינית) "למשוך ביחד". ואם אותו קבלן מפעיל ציוד כבד, מן הסתם יהיה לו tractor, כי הטרקטור מושך אחריו מחרשה או קרונית (וגם מושך מאוד ילדים קטנים…) אבל, זה לא היה השימוש המקורי במילה: רופא אמריקאי בשם אלישע פרקינס המציא את ה-patent tractors, מקלות מתכת מחודדים ש"סגולתם" היתה למשוך כאבי פנים ושיגרון מן החולה בכך שהם שואבים ממנו "הנוזל החשמלי הרעיל שהוא מקור הסֵבל". עשרות שנים אחרי מותו בסוף המאה ה-18, המקלות שלו עוד משכו היטב את הדולארים מן המטופלים. זו תמצית סיפור ההונאה, ותמצית היא extract, זה שמשכוּ אליו, מיצוּ, את העיקר.
פסענו כאן בשני שבילים מקבילים, בעברית ובאנגלית – ומהיכן מגיעים לכאן המקבילים? מכך שגם הם עומדים אחד מול השני, וכפי שסיפרו על המורים מדורות קודמים ששילבו רוסית ועברית שאמרו: "דבָא לינאה פרלֶלי נִיקַגְדָה ייפגשו", שני קווים מקבילים לעולם לא ייפגשו, לפחות לפי הגיאומטריה האוקלידית. היום, אנחנו קוראים להם קווים מקבילים, אבל בעבר, כשהיה צורך להמציא מונחים עבריים למתמטיקה, היה להם שם אחר: "הקווים הנכוחיים הם קווים שיהיה המרחק ביניהם שווה ושמור במשיכתן ואין אחד מהם פוגש את חברו בהילוכו" כותב אברהם בר-חייא במאה ה-12. בעיניו, נכוחים הם הקווים הנמצאים לעולם זה מול זה. אבל, לימים המונח מקבילים השתרש, והגאון מווילנה כבר כתב על זוויות וקווים מקבילים: "שני קוִין החותכים זא"ז [זה את זה] זויות המקבילות שָוִין". הוא בוודאי לא חשב אז על המתעמלים הישראליים שיעשו חיל בתרגילים על מקבילים באולימפיאדה.
מקביל הוא באנגלית parallel מן היוונית parallelos, המורכבת מ-para (לצד, מול) ו-allelois, אחֵר, אותה מילה שנמצא ב-alias (אחרים) וגם ב-else האנגלית. מכאן parallelogram, הלא-היא המקבילית שלנו.
כתיבת תגובה