על מקור המילים: עצם, עצמאות, עוצמה, מעצמה, תעצומות נפש, עיצומים, רפטיציה.
נושא ה"רגע" הזה הוא עָצוּם, ולמרות זאת נצמצם אותו למסגרת הרגילה, וניגע רק בעצם העניין. כי השורש העומד לדיון הוא ע-צ-ם, שממנו נפלגו משמעויות רבות. באחת מהן, עַצמוֹת הגוף, עסקנו בהזדמנות אחרת, ועכשיו נַעֲצים את הדיון במשמעויות נוספות.
הכל מתחיל בְּעֶצֶם בָּעֶצֶם, שבצד היותה חלק בגופנו, בהטיות שונות – בעברית וגם בלשונות אחרות באיזור – מבטאת כוח, עוצמה, מספר גדול מאוד: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" אומר הכתוב בספר שמות. מן המספר המתעצם נגזרה עוצמתם של בני ישראל (אז, עוד לא דיברו על המונח המודרני העצָמָה אישית), שעם הזמן היו למעצמה, חידוש של אליעזר בן-יהודה, שהגדיר אותה כך: "ארץ שעומדת ברשות עצמה ונהוּגה ביד חזקה". בְּנו, איתמר בן אב"י, הוא שטבע מאותו שורש את המילה המודרנית עצמאות. ומאותו שורש עצמו – מעצם העניין – הגענו לעצמיות וגם לנשימה עצמונית, שלמרות שמה דווקא אינה מעידה על עצמאות החולה אלא על כך שבסיוע מכונת-הנשמה הוא מוסיף תנועות נשימה משלו. אולי מתוך רצון להפגין עוצמה, גופים שונים, כמו האו"ם, מדינות או ועדי עובדים, נוקטים לעתים עיצומים, סנקציות, מילה שבלשון התלמוד ביטאה דווקא פיצוי, תשלום שאדם מבטיח לשלם אם לא יקיים את התנאי שקיבל על עצמו. ההתפתחות המודרנית ביותר של המילה באה מהכיוון הצבאי, לחימה בעצימוּת נמוכה, ויש גלישה של המונח גם לתחומים אחרים, כגון פעילות אירובית בעצימות נמוכה.
בעיצומה של קריאת דברים אלה, כלומר בעצם תוקפה ועוזה, הקורא עלול להתייגע וח"ו ינסה להחתים את שאר הקוראים על עצוּמה, ולכן נגייס בנקודה זו את כל תעצוּמוֹת הנפש – ונעבור לעצומה שמופיעה כבר בתנ"ך: "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה' הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב", אומר הנביא ישעיהו.
העצומה, פטיציה, היא באנגלית petition, ממילה צרפתית דומה שפירושה בקשה, והיא שאובה מן הלטינית petitionem שמובנה חיפוש, בקשה, ובמישור המשפטי גם טענה, תביעה. והמקור הוא הפועל petere שמשמעו לדרוש, לחפש, לבקש (גם בעברית מבקשים את מישהו כשמחפשים אותו). מילה קרובה לה היא competition, תחרות, יריבות, כאשר com מבטאת ביחד. ואם נחזור על הדברים, יהיה זה repeat, שגם היא נגזרת מ-repetere הלטינית שפירושה לומר שוב, להכות שוב. אחד התחומים שה-repetition, חזרתיות (רפטיציה), חשוב בהם מאוד הוא תחום המוסיקה, ולכן את שורות התווים מעטר לעתים קרובות סימן שתי הנקודות האנכיות המופיע כאן בסוף התיבה ומורה לנגן לחזור ולבצע את הקטע המסומן. ואם כבר מוסיקה, אחת האמרות הידועות ביותר היא של וירטואוז הכינור ניקולו פגניני, אשר התבקש לחזור על אחד מאלתוריו-ביצועיו המבריקים, והשיב: “Paganini non ripete”, פגניני אינו חוזר על עצמו, משפט שהיה מאז לקלאסיקה. ואם פגניני כך, בוודאי גם אנחנו, ולא נחזור על הדברים.
כתיבת תגובה