על מקור המילים: פנינה, פינה, נקר, ראש הנקרה, נקרות, פרלמוטר, חליל.

על הנַקָּר המנקר במַקּוֹרוֹ, שאין לו קשר מילולי לשום מָקוֹר מהימן, כבר עמדנו בהזדמנות קודמת. עכשיו נותר לדלות כמה פניני-לשון מן המקורות, ולענות על השאלה המסקרנת: מדוע פנינה אוהבת מרגרינה.

”כִּי טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ בָהּ" נאמר בספר משלי, ואף כי לנו נראה שלמילה פנינה יש מובן אחד, כדור קטן ומבריק הגדל בצִדְפָּה ומשמש לקישוט, הרי הפירושים שניתנו למילה הם רבים: החל מאלמוג ותכשיט – וכלה בשנהבים ישנים. ואפילו ישנם הטוענים שפנינה היא מן השורש פ-נ-נ, שממנו למשל המילים פִּנָּה ופְנִיָּה, ולכן מילולית היא משהו זוויתי ומסועף. אמא של פנינה, אֵם-הפנינה, היא החומר המצפה את פנים הצדפה, שבתוכה נוצרת הפנינה. ואם גברת מסויימת נקראת פנינה פרלמוטר, היא ממש ענק-פנינים, כי Perlmutter היא אם-הפנינה בגרמנית. לאמא של פנינה, הלא היא אם-הפנינה, קוראים בעברית גם דַּר, והיא מוזכרת במגילת אסתר: "מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" שהיו במשכנו הצנוע של המלך אחשוורוש. דר נקראת באנגלית mother-of-pearl – אבל גם nacre, מילה שמקורה במקומותינו: היא באה מן השורש הערבי והעברי נ-ק-ר, כלומר לחפור, ליצור גוף חלוּל, כזה שמזכיר את צורתה של הצדפה.

ואם הפועל הזה מנקר לכם בראש ונשמע מוכר, הרי זה מפני שממנו שם הציפור נַקָּר המנקרת בעץ – וגם פנינת-הנוף ראש הנקרה, ראס א-נקוּרה בערבית, שם המים חוצבים, מחוררים את הסלע ויוצרים את הנְקָרוֹת. naker באנגלית הוא תוף-הדוּד, המוכר גם כטימפאני – ונזכיר ש-tympanum הוא שמו המדעי של עור-התוף באוזן – מפני שבטכניקות הייצור הקדומות היו חופרים, מרוֹקנים גוש עץ, כדי ליצור את העצם החלול שישמש ככלי-נגינה, שהופעל בין השאר גם בעת קרב. ובדומה, נַקַרָה בערבית היא תוף ונָקוּר היא קרן-ציד, כלי-נגינה חלול. והחליל בעברית? גם הוא נקרא כך מפני שהוא חלוּל!

לפנינה שלנו יש אחות מילולית תאומה ושמה מרגלית, "ולא נתברר אם בעברית שאלוה בזמן האחרון מן יוונית או שנכנסה ביוונית מן הלשון העברית" כפי שכותב אליעזר בן-יהודה במילונו. מכל מקום, מרגלית היא כמובן המקור לשם Margaret, מן הלטינית margarita שפירושה פנינה.

המרגלית מצטרפת לאבנים הטובות ולכסף והזהב, ובפרקי אבות אומר ר' יוסי בן קסמא: " פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום… אמר לי, רבי רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דנרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה… בשעת פטירתו של אדם אין מְלַוִּין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד".

בשעת ערב יושבות להן הדודה פֶּרַלֶ'ה, פנינה ומרגלית והן מבריקות את כלי-ההגשה, והפועַל nacrer בצרפתית פירושו להעניק ברק-פנינה למשהו. פיותיהן מפיקים מרגליות, ומעת לעת הן שותות קוקטיל מַרגֶריטה של טקילה עם קוּאַנְטְרוֹ, שמספר הגרסאות באשר למקור שמו הוא כמספר הטעמים שלו. אבל, עם השתייה בא התיאבון, ובאין להן משהו טוב יותר למאכל הן מורחות פרוסות-לחם במרגרינה, שזהו בדיוק המקור לשמה: בתחילת המאה ה-19 ניתן – בגלל מראהו ה"פנינתי" – השם acid margarine לְחומר שהופק משומן מן החי והצומח, וכמה עשורים לאחר מכן הומצא תחליף-החמאה הנקרא מרגרינה.