טווח רחוק וטווח קרוב או טווח ארוך וטווח קצר – גלו מה נכון, וגם: על מקור המילה "מטווח".
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. "צריך למצוא הסדר לטווח הרחוק" – שומעים לפעמים, או: "לטווח הקרוב העסקה משתלמת". הגיוני לדבר על טווח רחוק ועל טווח קצר?
רותי: הניסוחים האלה באמת שכיחים מאוד, ואין בהם היגיון: יש סתירה בין משמעותה של המילה 'טווח' לבין 'קרוב' או 'רחוק': טווח הוא מרחק. לכל כלי ירייה יש טווח מְרַבִּי: המרחק הגדול ביותר שאפשר לירות אליו בכלי הזה. הטווח, המרחק, יכול להיות ארוך או קצר, אבל לא רחוק או קרוב.
נראה שמבלבלים כאן שני דברים: המרחק והנקודה שאליה מגיעים. הטווח הוא המרחק. והמרחק – לא הגיוני לומר עליו שהוא רחוק.
את המילה טווח מוצאים במדרש בראשית רבה, בהגדרה של מידת האורך 'מיל': "שני טווחים בקשת – מיל", כתוב שם, ובמילים אחרות: טווח הקשת – חצי מיל.
את ניצני המילה טווח אפשר למצוא כבר בתנ"ך: כשתעתה הגר במדבר ולא נותרו לה מים לישמעאל בנה, הניחה אותו תחת שיח והתיישבה מולו במרחק מה, ובלשון ספר בראשית: "וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת". כמטחווי קשת – במרחק של יריית חץ מקשת. מטחווי קשת הם הַמְטַחֲוִים – המשלחים חצים מן הקשת. 'מטחווים' הוא פועל, כמו משלחים, וממנו נולד בימי הביניים שם העצם 'טֶחֶו', בווי"ו בסוף, במשמע ירייה. ובלשון ימינו – בין שהטווח משמש בתחום הירי ובין שהוא משמש בתחומים אחרים, בהשאלה, ראוי לדבר על טווח קצר ועל טווח ארוך.
מנחם: תודה רבה לרא"ר.
כתיבת תגובה