"אני עם אתה, גם כן אני עם את" – על מילות יחס בעברית.
מנחם: שלום כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. לפני חמש שנים נפרדנו מיוסי בנאי – חתן פרס ישראל לתאטרון, שחקן, במאי וזמר. "עברית קשה שפה" – יוסי בנאי שר עם רבקה מיכאלי. דן אלמגור השכיל להדגים בשיר יפה כל כך שלל קשיים של תלמידי אולפן מתחילים: "אני עם אתה, גם כן אני עם את" – אומר הפזמון. זה שיבוש לשון קיים? אפשר לשמוע אותו?
רותי: כן, שיבושים כאלה נשמעים, אבל באמת מפי לומדי עברית רק בראשית דרכם – "יש פה בארץ שָבועיים" – שר יוסי בנאי – כך הם מדברים כשהם מתרגמים תרגום מילולי משפת אימם.
מהר מאוד ילמדו לומר: אני איתְךָ, אני איתָךְ. אבל מן השיבוש הזה אפשר ללמוד משהו מעניין על מבנה העברית: יש בעברית דמיון רב בין שמות עצם למילות יחס: ביתי – הבית שלי, ואיתי – כאילו ה"את" שלי, עימי – ה"עם" שלי. אבל ההבדל הוא, שבשמות עצם יש שתי האפשרויות: גם במילה אחת – "ביתי" וגם בשתי מילים: "הבית שלי", ואילו במילות יחס יש רק אפשרות אחת – במילה אחת: איתי, ולא: את שלי, וגם לא: את אני.
וכאן צריך לציין עוד דבר מעניין על המילים האלה בעברית החדשה: המילה "עם" – כשמתחברת אליה תוספת, היא הופכת ל-"את". "באתי עם הילד", אבל: "באתי איתו", ולא "עימו" – כך בדיבור. רק בלשון הספרותית משמשות "עימי" ו"עימך". עולה חדש חדש יכול באמת לומר: אני עם אתה, אך מהר מאוד ילמד לומר: אני איתך ואתה איתי.
מנחם: יוסי בנאי – חמש שנים למותו.
כתיבת תגובה