על מקור הביטוי מילואים – מן המשכן ועבודת בית המקדש ועד ימינו.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי. את פינתנו היום נקדיש למשרתים במילואים. למה דווקא היום, רות אלמגור-רמון?
רותי: היום, באחד משמונת ימי החנוכה, מפני שמצאנו קשר בין חנוכה למילואים. החנוכה שעל שמה נקרא החג היא חנוכת המזבח. המזבח חולל, ושמונה ימים עמלו לחנוך אותו, או בגרסה אחרת – לחנך אותו. חנוכות כאלה כבר היו בתקופות קדומות יותר. בימי משה נחנך אוהל מועד – "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" כתוב שם. בימי שלמה נחנך בית המקדש הראשון – "וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית ה'", והחנוכה הזאת לוותה בהקרבה של יותר ממאה וארבעים אלף ראשי בקר וצאן! יחזקאל הנביא התנבא על קימומו של בית המקדש ותיאר את חנוכת המזבח לעתיד לבוא. בשלושת התיאורים האלה חנוכת הבית נמשכה שבעה ימים – שבעת ימי מילואים: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם כִּי שִׁבְעַת יָמִים יְמַלֵּא אֶת יֶדכם" – כך מורה משה לכוהנים בעת חנוכת המשכן. "ימלא את ידכם" – פירושו כאן – ימנה אתכם. הממלא את ידיו של מישהו מפקיד בידיו משימה, וכאילו ממלא במשימה הזאת את ידיו. מכאן "ימי המילואים" – הימים שבהם הכוהנים מתמנים לחנוך את המזבח. וביום השמיני המזבח מתחיל את פעולתו השגרתית, בטקסי הקרבת קרבנות. שבעת ימי המילואים הם מעין ימי "הרצה" של המזבח. כהן שרותק לבית המקדש לשבעה ימים, או לשמונה ימים, אמר אולי לבני ביתו שהוא יוצא למילואים. אבל היום, אם יודיע אדם מישראל, אפילו כהן, שהוא יוצא למילואים, לא יחשדו בו שהוא עומד לבלות את זמנו בחנוכת המזבח.
מנחם: רא"ר – תודה רבה – חג אורים שמח!
כתיבת תגובה