שופטים כותבים בפסקי דין ניסוחים כגון "הנאשם מעותד להיות מנהל החברה" (במקום עתיד) – גלו אם הצורה הזו טובה.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. שאלו אותנו משפטנים אם נכון להשתמש במילה "מעותד". שופטים, לדבריהם, כותבים בפסקי דין ניסוחים כגון: "הנאשם מעותד להיות מנהל החברה". מה את אומרת, רותי?
רותי: אני אומרת שהשאלה מעניינת. כולנו מכירים את הניסוח: "הוא עתיד לשמש מנהל", או: "הם עתידים לתת את הדין". הצורה "מעותד" נדירה יותר, אבל דרכם של אנשי משפט, מאחר שהמשפט שלנו, בארץ, יונק מן המשפט העברי הקדום, לשאוב אל הניסוחים המשפטיים גם ניסוחים קדומים, בעיקר מלשון המשנה, התלמוד והמדרשים.
על דברו של משה ליהושע, בספר שמות: "צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה", אומר המדרש – מדרש מכילתא: "מחר נהיה עמכם מעותדים ועומדים…", כלומר, נהיה עומדים מוכנים לעתידנו. במקרה הזה – מוכנים לנצח. ועל הפסוק באיוב: "בָּתִּים לֹא יֵשְׁבוּ לָמוֹ אֲשֶׁר הִתְעַתְּדוּ לְגַלִּים", כלומר – בתים חרבים שעתידם עיי חורבות: המדרש אומר – מדרש מאוחר יחסית "ולמי הן מעותדין? לאלו שהן גולין, ישראל שגלו ממצרים". כלומר המדרש מסב את הדברים הנאמרים באיוב על גולי מצרים, ואומר שעושרו של פרעה "מעותד" לגולים ממצרים. את המילה "גלים" הוא דורש כאילו היה כתוב "גולים". אבל לענייננו מצאנו כאן את המילה "מעותדים". מעותדים – נועדו לעתיד, מוכנים לעתיד.
שופטים, וגם כותבים אחרים משבצים את הפועל הזה בכתיבה שלהם, וכך נוכל למצוא היום: "מדובר בסכסוך קיים או סכסוך מעותד", וגם: מועדים מעותדים להגשת הדיווח, ושכיח מאוד במקום "צ'קים דחויים" – המחאות מעותדות או צ'קים מעותדים.
מנחם: רות אלמגור-רמון – תודה רבה.
כתיבת תגובה