על המילה היוונית סכֵמה שממנה נגזרו בעברית: סך, סכום, סיכום, הסכמה, להסכים, סך הכול, בסך הכול.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון. כאן מנחם פרי. "מה צריך בסך הכול בנאדם" – כתב חיים חפר למחזמר "איי לייק מייק" על פי אהרן מגד, לפני 55 שנים. מניין הביטוי "בסך הכול"?
רותי: 'סך הכול', 'בסך הכול' – הצירופים האלה נולדו בימי הביניים בתחום החוזים והשטרות. את המילה 'סך' קיבלו מן התלמוד – "סך מחנהו מאתיים ושישים ריבוא", למשל, כתוב במסכת סנהדרין בתלמוד [יש 'סך' גם בתנ"ך – פעם אחת, בתהלים – "כי אעבור בסך … בקול רינה ותודה", כתוב שם, ויש מפרשים גם כאן 'סך' – שיעור גדול, אך יש גם פירושים אחרים]. סך מחנהו – מספר אנשיו. סך פירושו המנייה הסופית, וקרובים אליו השם סכום והפועל סוכם – אף הם מלשון חכמים. "סכום המיקח" הוא מחיר העסקה, וה"סוכם את הארבעים", במסכת מכות בתלמוד, הוא מי שמונה ארבעים מלקות.
בעברית החדשה אין "סוכם", אבל יש – מסכם, בבניין פיעל, באותה משמעות. המשמעות העיקרית של כל המילים הללו היא – סוף, משהו סופי. וכאן מגיעה הנקודה המפתיעה – מקורם של כל אלה ביוונית, ומשם הגיעו לעברית, דרך הארמית. המילה היוונית המקורית מוכרת לנו גם בלשון ימינו – סכמה, שפירושה: מתווה כללי. מן הסכמה היוונית נולדו המילים סך וסכום, ואפילו הפועל להסכים: "והסכים הקב"ה עמו", כתוב במסכת שבת בתלמוד על החלטתו של משה להוסיף יום של התקדשות לפני קבלת התורה. והיום יש לנו גם סיכום, הסכם והסכמה. בסך הכול – הכול מסכמה היוונית.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה