מהו חוצן ומה בדיוק מנערים שם – על מקור הביטוי ומשמעו.
מנחם: שלום לרות אלמגור-רמון, כאן מנחם פרי. "ניסיתי להתנער מחוצנו, אבל הוא נדבק אליי", אמר מישהו – מהו החוצן הזה, רותי, ובאמת – מתנערים מהחוצן?
רותי: את החוצן קיבלנו מן התנ"ך, ומפרשים שהוא חיק, כנף הבגד, או קיפולי הבגד – מקום בגוף או בבגד שבו אדם יכול להחזיק דבר קרוב לגופו.
ישעיהו מצייר תמונה של שיבת הבנים והבנות האובדים במילים: "וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה": ובמזמור תהלים מוצאים את הצורה חִצְנו, הגזורה מֵחֵצֶן, באותה משמעות: "שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר".
מילה מקבילה, מאותו שורש, יש גם בערבית, וגם היא חיק וקפל הבגד: בלשון התנ"ך ממלאים את החוצן תבואה, והנה בערבית, מתברר, ממלאים את קפל הבגד, את שולי הגלבייה, בתמרים, וכמות התמרים הזאת נקראת: חוצן או חֵצן, של תמרים – חיד'ן מן א-תַמְר.
המשמעות הזאת של חוצן – שולי הבגד – שימשה את נחמיה בנערו את שולי בגדו לשם המחשה: "גַּם חָצְנִי נָעַרְתִּי". "הוא אומר, והמעשה הזה סמלי, כפי שעולה מהמשך הפסוק: "כָּכָה יְנַעֵר הָאֱלֹהִים אֶת כָּל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה … וְכָכָה יִהְיֶה נָעוּר וָרֵק". כל מי שימרה את פי האלוהים ינוער מתוכנו ויוצג ככלי ריק.
והיום לא נוערים את החוצן אלא מנערים אותו. מי שמנער חוצנו מסיר מעליו את האחריות. מי שאמר "מתנער מחוצנו" בלבל בין 'מתנער מאחריות' לבין 'מנער את חוצנו'.
מנחם: רא"ר – תודה רבה!
כתיבת תגובה