ביאליק – מהשקפתו על חלקה של הלשון בעיצוב האומה

מנחם: שלום כאן מנחם פרי. היום  מלאו 76 שנים לפטירתו של חיים נחמן ביאליק – רות אלמגור מביאה משהו מהשקפתו על חלקה של הלשון בעיצוב האומה, על פי דברים שנשא במוסקבה בשנת 1917 בוועידה הראשונה של חובבי שפת עבר.

רותי:  ביאליק ראה בלשון את עמוד התווך של האומה, "הלשון היא המבדלת בין אומה אחת לחברתה" הוא אומר, "והיא החוט, שעליו נחרזות תמורות הנפש הרבות – ה'אני' של האומה נרקם על גבה.  התכנים – משתנים וחולפים, והצורה – הלשון – עומדת – היא הנצחית, העולמית…  מפני זה הייתי חולק את האומה, לא לפי המפלגות הדתיות והפוליטיות, אלא על פי מדת ריחוקן וקרבתן אל הלשון העברית".

וביאליק מפתח כאן רעיון שאפשר לקרוא לו 'מזעור תרבותי': "בדרך נדודיה הרבים של האומה צריכה היתה למעט במשא, כדי שתוקל עליה המלחמה, החליפה את המרובה ב"מועט-המחזיק-את-המרובה" והגיעה לידי הפשטה עליונה. הלשון נעשתה אפוא שומרת-חינם של כל הקניינים הלאומיים. משל למי שנתן את כל נכסיו במרגלית אחת, ובלעה – מיראה מפני הליסטים. המרגלית – זוהי הלשון.  הלשון היא שטר – שטר על נחלתנו ועל כל נכסינו הלאומיים, שטר המובלע בדמנו ובאברינו. מי ששומר בידו את השטר – זכותו קיימת, ומי שאבד לו השטר – פקעה זכותו על הכל".

מנחם:  משנתו של ביאליק על חשיבותה של הלשון בחיי אומה. תודה לרות אלמגור-רמון.

מה דעתך על אלה?

חכמים, היזהרו בדבריכם כמה מדברים עברית ומה מיוחד רק לעברית? שבוע העברית: חגיגת מודעות מטורפת תיקנת? שילמת! 🤣