על המילה קייטנה והקשר שלה למילה קיץ בחילופי אותיות ק-צ.

מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ואתי רות אלמגור-רמון. הקיץ בעיצומו וגם הקייטנות בעיצומן – יש דמיון כלשהו באותיות בין קיץ לקייטנה – יש קשר בין המילים?

רותי:  יש קשר, כפי ששמעת נכון – שר גנטי. המילה קייטנה מזכירה את המילה קיט, וקיט – לא במקרה מזכירה את קיץ. קיץ וקיט הן מילים אחיות – קיץ בעברית, ו-קיט – מן המילה קייטא – שהיא קיץ בארמית. והרי אנחנו מכירים את האמירה "שלהי דקייטא קשים מדקייטא" – סוף הקיץ קשה מן הקיץ עצמו. גם במילים אחרות יש הקבלה בין צד"י עברית לטי"ת ארמית.

צהריים, למשל, בעברית, והמקבילה הארמית – טיהרא. בעברית החדשה אימצנו לנו מילים ארמיות המקבילות למילים עבריות, אבל נתננו להן משמעות מיוחדת, או שונה מעט מן המשמעות של המילה העברית. כורסא, למשל, היא המקבילה הארמית של הכיסא העברי, אבל בעברית החדשה כורסא היא כיסא מיוחד. לא סתם כיסא. כך חודשה המילה קיט במשמע נופש הקיץ, וגם נופש בכלל.

אליעזר בן יהודה מעיד בהערה במילונו: "בלשון הדיבור יש שמשתמשים אף בצורה הארמית קיט במקום קיץ, כגון בצירוף "קורי קיט" – חוטי צמחים דקים מרחפים באוויר בסוף הקיץ. היום השימוש הזה איננו מוכר לנו, ובוודאי לא בלשון הדיבור. בן יהודה מביא בהערה גם את המילה 'קייטנה', ואומר עליה: "גם גזרו מזה (כלומר מ'קיט') מילים מחֻדשות כגון קייטנה במשמעות מעון קיץ וכדומה". אברהם אבן שושן, שפרסם את "המילון החדש" לפני כארבעים וחמש שנים עדיין מגדיר 'קייטנה' – מעון קיץ, מקום מרגוע, אך במילונים החדשים ההגדרה מלמדת, כמובן, שקייטנה היא מסגרת של פעילות לילדים בימי החופשה, בעיקר בחופשת הקיץ. אבל יש, כמובן, גם קייטנות חורף, בחופשת חנוכה, למשל, ולמעשה כבר ניתק הקשר הישיר בין קיטנה לקיץ, אף על פי שמטבע הדברים רוב הקייטנות הן קייטנות קיץ.

רותי:  מנחם: תודה רבה לרות אלמגור-רמון