שוברים מיתוס: רבים חושבים שנשר נקרא כך כי צווארו וראשו חשופים וקירחים וזה נראה כאילו נשרו לו הנוצות שם – הינה ההסבר מדוע זה לא נכון.
@yiramne נֶשֶר מלשון נשירה? (פרשת שמיני) #לומדים_עם_טיקטוק #לומדיםעםטיקטוק #לשון #עברית #השפה_העברית #דקדוק #נשר #מעתקים #פרוטושמית #ארמית #ערבית #עיצורים #לנשור #אטימולוגיה #גיזרון #פרשתהשבוע #פש #דברתורהלשוני #דתלשוני
תמלול:
שוברים מיתוס: רבים חושבים שנשר נקרא כך כי צווארו וראשו חשופים וקירחים וזה נראה כאילו נשרו לו הנוצות שם. אבל זה לא נכון.
איך יודעים? מהשוואה לשפות שמיות אחרות.
כשמשווים בין העברית ובין ארמית והערבית מגלים הקבלות קבועות בין עיצורים (אותיות) בשפות האלה, ואחת ההקבלות האלה מגלה שהיסטורית היו שני עיצורים שונים שְ ו-תְ', ובעברית הם התמזגו לעיצור אחד: שְ.
אדייק: ה-שְ המקורית נשארה כך בעברית ובארמית, אבל בערבית היא הפכה – סְ. כמו: שלום, ארמית: שְׁלָם; ערבית: سَلَام סַלַאם | רֹאש, ארמית: רֵיש; ערבית: رَأْس רַאְס.
התְ' המקורית גם היא הפכה ל-שְ בעברית אבל בארמית היא הפכה ל-תְ ובערבית היא נשארה ת'. כמו: שור, תור, תַ'וְר | שלוש, תלת, תַ'לַאת'.
לאחר כל ההקדמה הזו נחזור לעוף שנזכר בפרשת שמיני ברשימת האסורים באכילה – הנֶשר.
נֶשר – בארמית: נִשְׁרָא, בערבית: נַסְרְ – כלומר שְ היסטורית מקורית | נָשַר – בארמית: נְתַר, בערבית: נַתַ'רַ – כלומר תְ' מקורית.
המסקנה: אין קשר בין נֶשר ובין נָשַר.
כתיבת תגובה