תיישע או תשע?

רק בסוף המאה ה-15, תחילת ה-16 למניינם, כלומר שלהי ימי הביניים, ורק במזרח אירופה החלו להגות את הצירה כ-ey, כנראה בשל השפעת השפות הסלביות (פולנית, למשל).

משם התפשטה ההגייה הזו, ובעברית ימינו לפעמים נשארה ההגייה הזו כשיש יו"ד אחרי הצירה, וחשוב לציין שההגייה המופתית היא שאין ey בין יש יו"ד אחרי הצירה ובין אין יו"ד.

לכן: גם מי שאומר בייצה, זייתים, אייזה – כי שם יש צירה ואחריה יו"ד (אע"פ שכאמור ההמלצה לומר: בצה, זתים, אזה כי היו"ד היא אם קריאה ולא הוגים אותה), למה שיאמר תיישע? הרי פה אין כלל יו"ד. וכן: האות ה"א והאות פ"א (ולא היי, פיי).