על משמעות מפתיעה ונדירה של המילה "זחוח".
אני מודה שלפני שקראתי את סיפורי גלוסקא לא ידעתי על קיומה של המילה "זחוח" במשמעות הזאת.
מעיון במילונים אני לומד שהמקור היחיד למשמעות זאת הוא דרשה שמובאת בבלי כתובות סט ע"ב על המילה המקראית "מרזח" – "מר וזח", ומפרש רש"י: "מי שנפשו מרה ודעתו זחה ומעותקה מעליו". בעקבות זאת בן-יהודה מביא במילונו את המילה במשמעות: "עצב מאוד ונרגז". ואבן-שושן: "נרגז, מפוזר ברוחו". האם על פי היקרות יחידה זו כתב גלוסקא כפי שכתב?
בכל שאר המקורות "זחוח" פירושו 'גאה' או 'שמח'.
אגב, במאגר המילון ההיסטורי המשמעות 'עצוב' אינה מופיעה כלל מפני שבכתב היד ששימש את המילון למסכת כתובות הגרסה שונה.
לכן הערותיך במקום. נראה שבמובאה האחרונה המשמעות היא 'גאה', כמקובל.
כתיבת תגובה