מתמודד עם, מסתדר עם

השאלה:

החלוקה בין פרש ובין פָּרס אינה נכונה (פרס לחם לעומת פרש מפה), וההמלצה היא לכתוב בסמ"ך פָּרס, סריטה ועוד.

מה לגבי סירת מפרש? גם בסמ"ך? מִפְרָסית?

התשובה:

1. אינני יודע מי סח לך שהחלוקה בין "פרס" ל"פרש" איננה "נכונה". מבחינה היסטורית היא נכונה בהחלט – אלה שני שורשים שונים, שיש להם מקבילות בשפות השמיות האחיות על פי הצפוי בתורת מעתקי ההגיים.  אם תסתכל בקונקורדנציה תראה באופן ברור שבתנ"ך למשמעות האחת הכתיב בסמ"ך ולמשמעות האחרת בשי"ן (חוץ משניים שלושה מקומות של עירוב כבר במקרא).

בלשון חז"ל הייתה נטייה לכתוב סמ"ך במקום שי"ן (כי לא הבחינו במבטא), ולכן כתבו "סרט" במקום "שרט", למשל. ההנחיה של האקדמיה היא שבמקום שאין שני שורשים שונים, יש להעדיף את הכתיב בסמ"ך. לא כן בענייננו. אם תעיין במאגר המונחים, תראה שיש הבחנה ברורה בין "פרס" ל"פרש", ויש לשמור עליה. לכן, כמובן, גם "מפרש" ו"מפרשית".

2. "להסתדר עם משהו (או מישהו)" הוא ביטוי סלנג, ולכן אם כבר משתמשים בו – בנסיבות המתאימות – אין מקום לתיקונים פוסקניים.

המשמעות הזאת של "להתמודד" היא חידוש של העברית החדשה. אפילו במילון בן-יהודה היא עדיין איננה, וגם לא במאגר הספרות החדשה שלנו (מנדלי, ביאליק וברנר משתמשים במילה במשמעות 'להתמתח' וכד'). כניסתה של המשמעות הזאת היא בביטוי "להתמודד עם" (כנראה בהשפעת "להיאבק עם" וכד'), ולכן היא כשרה למהדרין.

מה דעתך על אלה?

פרשׂ-פָּרס – יש הבדל? פרס, prize – יש קשר? עולתה תקפוץ פיה נר, גרוגרות, תחווה