על צורות מעין "שלושתן", "ארבעתן", "ששתן" המוסבות על שמות עצם בנקבה!

לשאלתך – אכן יש בזה חוסר עקיבות או חוסר היגיון, אבל כך נוהגת לשון בני אדם.

במקרא לא מצאנו דוגמאות לעניין זה, אבל בספרות חז"ל (ואח"כ בספרות הרבנית) מצאנו צורות מעין "שלושתן", "ארבעתן", "ששתן" המוסבות על שמות עצם בנקבה.

בתשי"ז-תשי"ח דנה בכך ועדת הדקדוק של האקדמיה, והחלטתה מופיעה בחוברת ההחלטות (וגם באינטרנט):

 שמות המספר המונים בלשון נקבה – שלוש, ארבע, חמש וכדומה – באה בהם תי"ו כאשר חבור להם כינוי. למשל: שְׁלָשְׁתֵּנוּ, אַרְבַּעְתְּכֶן, חֲמִשְׁתָּן וכיו"ב.