על הריבוי הכפןל של המילה דלת – לציון יום פטירתו של המשורר רבי שלום שבזי שכתב את "אם ננעלו".
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון: "אִם נִנְעֲלוּ דַּלְתֵי נְדִיבִים דַּלְתֵּי מָרוֹם לֹא נִנְעֲלוּ", כתב המשורר שלום שבזי: הוא נפטר בתימן לפני מאתיים ושלושים שנה.
שמענו את עפרה חזה בלחן תימני עממי. "דלתי נדיבים", "דלתי מרום" – היום מקובל לומר: "דלתות האולם" – יש הבדל בין הצורות האלה?
רותי: למילה 'דלת' יש שתי צורות ריבוי. אמנם לא מצאנו את הצורה "דלתים", אבל יש – דלתות, ויש – דלתיים – צורת זוגי: "דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים" – אומר נחמיה, ומשה, כשהוא סוקר את האירועים ההיסטוריים שעברו על בני ישראל במדבר, אומר: "עָרִים בְּצֻרֹת-חוֹמָה-גְבֹהָה, דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ". "דלתיים" -בדרך כלל על יד "בריח" – דלתיים ובריח היו סמל של מקום סגור ומסוגר.
עוד מעניין לראות, שבמשמעות הסמלית – לא דלת ממש אלא סמל לסגירה, משמשת רק הצורה "דלתיים". גם בימינו, כשאומרים "בדלתיים סגורות" הכוונה היא לאו דווקא לדלת סגורה, אלא לדיון חסוי לקהל. מן הצורה דְּלָתות גוזרים דַּלְתות – "דַּלְתוֹת הַהֵיכָל". ומ-דלתיים גוזרים "דלתי" – "דַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח", אומר מזמור תהלים – פתיחת דלתי-השמים היא סמל לגשמי ברכה. המשורר שלום שבזי כתב על דלתי שמים הנשארות פתוחות, גם כשדלתי הנדיבים ננעלות.
מנחם: תודה לרא"ר – מאתיים ושלושים שנה למותו של המשורר שלום שבזי.
כתיבת תגובה