על התנאי הגורם לאות בג"ד כפ"ת להיות רפה בראש המילה.
התנאי הגורם לאות בג"ד כפ"ת להיות רפה בראש המילה (בנוסף לבואה אחרי טעם משרת) אינו שהמילה מסתיימת באות אהו"י, אלא שהמילה מסתיימת בהברה פתוחה (או בניסוח אחר: כשהיא מסתיימת בתנועה). לכן כשאות אהו"י בסוף המילה אינה הגויה אלא משמשת אם קריאה, באמת תהיה אות בג"ד כפ"ת רפה אחריה, כגון: וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר; וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת; אֲשֶׁר־בֹּ֥ו פְרִי־עֵ֖ץ וכד'. אבל כשהאותיות האלה הגויות, כלומר הן מסמנות עיצור, אות בג"ד כפ"ת אחריהן תהיה דגושה, כדינה בראש מילה: אֵלַ֣י תָּב֔וֹא; קָל֤וּי בָּאֵשׁ֙; בְּצִדָּ֣הּ תָּשִׂ֑ים; מַחֲצִיתָ֣הּ בַּבֹּ֔קֶר; שָׁ֤וְא עָמְל֣וּ בוֹנָ֣יו בּ֑וֹ. ומתוך פסוק המדגים זאת יפה: כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ.
כתיבת תגובה