גלו אם יש קשר בין המילים: צמיתות, צמית, צום, צומת, צמה בשיער.
מנחם: שלום, כאן מנחם פרי ורות אלמגור-רמון. היום אנחנו מבקשים להשיב על שאלתה המעניינת של ליאת טפיירו, בת שבע-עשרה מצור הדסה: ליאת – בבקשה:
ליאת: האם יש קשר בין המילים 'צמיתות', 'צמית', 'צומת' ואולי גם 'צמה'.
רותי: באמת שאלה מעניינת: אברהם אבן-שושן מביא במילונו שלושה שורשים נפרדים – כולם צד"י מ"ם תי"ו:
האחד במשמעות כיווץ והתכנסות למקום אחד, ומכאן צומת, בתלמוד – צומת של גידים, בענייני שחיטה, והיום – צומת של דרכים, ויש במדרש גם פועל 'לצמת' – לכנס למקום אחד, לקבץ.
השני – שעבוד, בעיקר שעבוד עולם, ומכאן בתנ"ך – "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת", ובתלמוד הירושלמי צמית – נתון במצב כלשהו לעולם, ובלשון ימינו אריס לכל ימיו.
והמשמעות השלישית –בעיקר בתנ"ך – דיכוי וגם כריתה: לצמות, לצמת וגם להצמית פירושו לדכא ולהכרית, להשמיד.
ואולם נראה ששלושת השורשים הם למעשה שורש אחד ומשמעותו הכללית: לחץ, כיווץ וקיבוץ.
ליאת שואלת גם על המילה 'צמה': לדעתי ייתכן מאוד שלצירוף של שתי האותיות צד"י מ"ם יש משמעות כללית של כיווץ וצמצום, והכפלה של המ"ם או הכפלת שתי האותיות יוצרת תת משמעות כלשהי: מכאן צמצום, וגם צימום – המעטה, וצַמָּה – מאותו השורש – שיער אסוף – מכונס. וייתכן שגם הצום שייך הנה – גם הוא דיכוי – דיכוי עצמי.
מנחם: תודה רבה לרא"ר, ותודה לליאת על השאלה.
כתיבת תגובה